"ויסתכל בתועלת אברי גופו ואופני תקנתו בכל אחד מהם הידים לקחת ולתת והרגלים ללכת והעינים לראות…" (שער הבחינה פרק ה')
מנגנון הראייה הוא אחד המנגנונים המופלאים והמסובכים ביותר בעולם. ברגע בו פוקח אדם את עיניו – מפעיל הוא תהליך מהיר יותר מהקול, יעיל יותר מצילום, ומורכב פי 1000 ממנגנון המוח האלקטרוני המשוכלל ביותר! ושימו לב, עדיין אין אנו מדברים על המוח האנושי אלא על תהליך הראייה בלבד.
לו הסרטנו את כל מה שרואה האדם ביום אחד, היה מתקבל סרט באורך 19 ק"מ, וכל זאת בזוג איברים קטן קטן אך מתוחכם ומורכב להדהים.
ברשתית העין הופכות קרני האור לזעזועי חשמל. 137 מיליון תאים זעירים מעבירים את תחושת הראייה אל מיליון עצבי הראייה המחוברים אליהם. אל כל עצב ראייה מחוברים כ-140 קנים ומדורים המקושרים אל מנגנון הראייה של המוח. תאי הראייה הארוכים והדקים נקראים קנים, ואילו התאים הקצרים והעבים מכונים מדורים. ורשתית מורכבת זו, הינה דקה מנייר סיגריות ועדינה מקליפת עינב.
כדי שתוכל העין לתפקד, דרושה מידת דיוק מירבית שיד אדם תקצר מלחקותה. ארובת העין צריכה להתאים בגודלה ובצורתה בדיוק לזוית המיקוד של העדשות. כדי שהאובייקט יצטייר בצורה חדה על הרשתית, על צורת העדשה ומקדם השבירה של חומר העדשה, להתאים זה לזה בדיוק מוחלט, כי בהם תלויה זוית המיקוד של העדשות.
…רבים ממרכיבי תהליך הראייה נותרו בחזקת מסתורין בלתי ידוע עד היום… אין בעולם מצלמה המסוגלת תוך חלקיק שניה להסתגל למעבר מאור מסנוור לאפילה כמעט מוחלטת, או לעבור מהתבוננות מאומצת בחפץ זעיר הנמצא במרחקים להתבוננות בפריט הנמצא במרחק סנטימטרים ספורים, ולצלם את התמונה בצבעה המדוייק והטבעי תוך אבחנה בין אלפי צבעים לגווניהם השונים.
מול העין האנושית ניצבו כל החוקרים משתאים. פרסומים מדעיים מרבים להשתמש במשפטים כמו: "מערכת הראייה מהוה מעין נס הנדסי"… "תפקידי הפיקוח והמיקוד של האור מבוצעים בעין האנושית ברמה כה גבוהה, עד שבהשוואה אליהם נראית גם המצלמה המשוכללת ביותר כמו היתה צעצוע תמים"… ועוד ציטוטים.
חוקר אחד מתאר את קוצר השגתנו במלים ברורות: "לו גם יכולנו לפתוח את העין ולראות בדייקנות גמורה איך נוצרה תמונה על הרשתית; ולו גם יכולנו לראות את כל תנועות המולקולות והאטומים – בכל זאת לא היינו מבינים איך נוצר 'מושג' במוחנו ואיך מתהווה 'מושג' במחשבתנו. אין אנו יודעים ולא נדע לעולם".
(ג' אפרתי, יתד נאמן בראשית תשמ"ט)