סיפר הרב אליעזר יוטקובסקי שליט״א: לפני שנים מספר גרתי ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, והיינו זקוקים לזפת את גג הבנין, והזמנתי זפת. כשהזפת הגיע, שאלתי אותו: הנחת היום תפילין? וכשאמר שעדיין לא הניח, אמרתי לו: אתה עובד אצלי לפי שעות, מה איכפת לך, הנה כאן יש בית כנסת איצקוביץ, קח את התפילין שלי, תניח שם תפילין, תקרא קריאת שמע, ותחזור לעבוד.
הוא הסכים, לקח את התפילין והלך לבית הכנסת. לפי הסיכום היה אמור לחזור לאחר כעשר דקות, אבל חצי שעה עוברת, והזפת איננו. חשבתי, אולי הוא התלהב מהתפילה והחליט להתפלל תפילת שחרית מלאה. אבל כשעברה שעה, שעה וחצי והוא לא חוזר, התחלתי לחשוש מה קרה. לאחר שעתיים, כבר הייתי כמעט בטוח שאני צריך להזמין תפילין חדשות… ככל הנראה החליט להיעלם יחד עם התפילין שלי.
לאחר שעתיים וחצי!!! הוא חזר עם התפילין כשכולו קורן מאושר. שאלתי אותו מה קרה, סיפר לי שהוא הניח תפילין, קרא עמם קריאת שמע, קיפל את התפילין והתחיל לצאת מבית הכנסת. ביציאה פוגש אותו אדם ואומר לו: לפי הבגדים שלך, אתה נראה זפת. השיב לו: נכון, זה המקצוע שלי, וזו הפרנסה שלי. אמר לו, אני גר כאן בסמוך, אולי תבוא לתת לי הצעת מחיר.
"הוא לקח אותי לבנין סמוך, גג של 700 מטר, וביקש הצעת מחיר. נתתי לו הצעת מחיר, ובמקום סגר איתי על זיפות הגג. כשאני יורד משם, פוגש אותי אדם נוסף, וגם הוא מבקש הצעת מחיר על זיפות גג… בקיצור, הסתובבתי כמעט שעתיים בגגות של בני ברק, וסגרתי כעת שלש עסקאות שיכניסו לי רווח נאה, והכל בזכות הנחת תפילין אחת. בעזרת השם אני מתחיל להניח תפילין כל יום!".
סיים ר' אליעזר: "אמרתי לו, דע לך שזה לא כל יום כך. כשילד חוזר לאביו לאחר שנות ניתוק, אביו מקבל אותו בחיוך גדול, אבל ביום השני מתחיל הניסיון, הקב"ה מתחיל לנסות אותו לראות אם באמת אכן חזר, או שהוא רק רוצה זיפות גגות"…
(משנתה של תורה פסח תשע"ה, באדיבות מערכת 'ווי העמודים')