מֵהלכות עשיית מלאכה בחול המועד
* יש אומרים שנהיגה ברכב מותרת בחול המועד רק לצורך המועד. וכשהיא לצורך המועד, הריהי מותרת אף באופן שניתן לצעוד רגלית ליעד הנסיעה; אולם, אין לתקן את הרכב בחול המועד אלא לצורך נסיעה ליעד רחוק שלא ניתן להגיע אליו רגלית. ונחלקו הפוסקים בנוגע למקרים שבהם מותר לתקן את הרכב, אם מותר לעשות כן רק ב'מעשה הדיוט', או אף ב'מעשה אומן'.
* מרבית האיסורים האסורים בשבת וביום טוב מדרבנן בלבד, מותרים בחול המועד. ובהם: רכיבה על בעלי חיים; טלטול מוקצה; ואמירה לגוי לעשות לאחר המועד מלאכה האסורה בחול המועד.
* עשיית מלאכה לצורך 'אוכל נפש' במועד, מותרת אף כשהיא כרוכה בטירחה מרובה. ואף עשיית מלאכה לצורך 'מכשירי אוכל נפש', כגון תיקון כלי המטבח לצורך הכנת המאכלים בחול המועד – מותרת בחול המועד ללא הגבלה.
* בחול המועד, מותר לעשות מעשה היתר הכרוך בהכרח במעשה האסור בחול המועד – המכוּנה – 'פסיק רישיה' – ובתנאי שכוונת העושה לשם ההיתר.
עשיית מלאכה בחול המועד לצורך 'דבר האבד'
* חכמינו ז"ל התירו לטרוח ולעשות מלאכה בחול המועד לשם מניעת הפסד, המכוּּנה בלשונם 'דבר האבד', וזאת, אף כשההפסד יווצר רק לאחר המועד. ונחלקו הראשונים אם ההיתר הוא דווקא לעשיית המלאכה בצינעה, או אף בפרהסיה. והפוסקים דנים בענין ספק דבר האבד, אם הוא בכלל היתר זה.
* עשיית מלאכה בחול המועד לצורך מניעת נזק גדול, מותרת אף כשהיא כרוכה בטירחה מרובה.
* השקיית האדמה אסורה בחול המועד; ובמקרה שמניעת ההשקאה בכל ימי המועד תגרום לנזקים בקרקע או ביבול, מותר להשקותה בהשקאה הדורשת טירחה מועטה.
* יש מפוסקי זמננו שדן בנוגע להשקיית העצים בחול המועד של שנת השמיטה – האם מחמת שייכות הפירות לכל אדם, נחשב קלקול הפירות כ'דבר האבד' ביחס לכל אדם, ומותר להשקותו.
* מלאכה המותרת בחול המועד לצורך 'דבר האבד', ויש צורך בפועלים כדי לבצעהּ – נחלקו הפוסקים, אם מותר לשכור לשֵׁם כך פועל ישראל שאינו נצרך לשכָרו עבור מזונו הבסיסי.
* כל פעולה שאסור לישראל לעשותה בחול המועד, אסור לומר לגוי לעשותה. ואף באופן שמשער שאם לא ישכור גוי לעשות את המלאכה בחול המועד, יצטרך לשלם לו לאחר המועד סכום גדול יותר עבור עבודתו – אינו רשאי לשוכרו בחול המועד.
* הברחת מזיקים משדות תבואה, הכרוכה בעשיית מלאכה – אסורה בחול המועד; משום שהימצאות המזיקים באדמה ובצומח היא חלק ממצבם הטבעי, ולכן, ההתעסקות בהברחתם אינה נחשבת כמלאכה לצורך מניעת הפסד, אלא כמלאכה לצורך השבחת השדה, האסורה בחול המועד.
הלכות שונות
* דישון קרקע חקלאית אסור בשבת וביום טוב מדאורייתא, כ'תולדה' של מלאכת החורש, משום שהוא משביח את הקרקע לקראת הזריעה.
* ספק דרבנן שבשני צדדיו יש קולא וחומרא, אין להקל מחמת הספק כקולא של שני הצדדים.