יעקב א. לוסטיגמן
בהמשך לראיון שעשינו ביום ראשון, אנו ממשיכים עם חלקו השני של השיחה עם הג"ר נחמן קניג, דיין בבית המדרש להוראה דחסידי ברסלב בשכונת סנהדריה שבירושלים, כשהצגנו בפניו מספר שאלות אקטואליות לקראת החורף .
החורף כבר כאן, והגשמים גם, וזה מעורר לא מעט שאלות הלכתיות הקשורות בנזקי הגשמים שנגרמים על ידי בני אדם.
- דוגמה של נזקי הגשמים היא מדליפת מי הגשמים אל תוך הבית. מה יהיה הדין במקרה שבו גג הבניין שייך לכל הדיירים, ויש צורך לאטום אותו באמצעות זפת וכדו', האם השכנים חייבים לשאת בעלויות?
גג משותף שהתקלקל וקיימת בעיית רטיבות של מי גשמים – חובת התיקון מוטלת על כל הדיירים כאחד. ואפילו אם השכנים נתנו לדייר מהקומה האחרונה רשות השתמשות בגג, עדיין הם מחויבים להשתתף יחד אתו בתיקון. זה לא הוציא אותם מהבעלות על הגג.
"לא זו אף זו, אפילו אם הם מכרו את הגג לבניה, או ויתרו ונתנו לו במתנה, או לכל צורך אחר, הם עדיין חייבים להשתתף בעלות הבניה, כי מה שהם מכרו לו זה רק את זכות הבניה בחלל הגג. אבל הגג עצמו עדיין שייך להם, ואחרי שהוא יבנה את הדירה על הגג, אז הגג של הדירה החדשה יהיה שייך שוב לכל הדיירים במקום הגג המקורי. השכנים זקוקים לגג כדי להניח עליו קולטים דודי שמש וכדו', ולכן חובת התיקון היא על כולם, אלא אם כן סוכם במפורש אחרת עם מי שרכש את הגג".
- האם הדייר מהקומה האחרונה יוכל להחליט לבדו איזה סוג איטום לבצע ואיזה קבלן ביצוע לקחת, או שגם בזה הוא מחויב להיוועץ בכל השכנים ולנהוג כפי החלטת הרוב?
"מאחר והגג שייך לכל השכנים, הוא אינו יכול להחליט כבעלים יחידי, גם אם הוא היחיד שניזוק מדליפת הגשמים לדירה. אם רוב הדיירים רוצים משהו אחר הולכים אחרי הרוב בעניין הזה. שכן שהחליט לבד, עושה זאת על אחריותו והשכנים האחרים אינם חייבים למלא אחר כל בקשה שלו. עם זאת, בוודאי שיש לו דין "יורד לשדה חברו", ולכן הם יצטרכו לשלם לפחות כמו שהיתה עולה העבודה הפשוטה שבה הם כן היו מעוניינים, ובמידה ושמו יריעות זפת שמחזיקות מעמד 15 שנה בערך, לעומת הזפת הפשוטה שמחזיקה מעמד רק ארבע או חמש שנים, הם יצטרכו לשלם את עלות הזפת הרגילה בפעם הראשונה, ואחר ארבע או חמש שנים יצטרכו לשלם לו שוב, וכן הלאה עד שיכסו את עלות יריעות הזפת, ולאחר מכן לא יצטרכו לשלם שוב כי בדין יורד משלמים את הזול מבין השניים – או את מחיר ההשקעה או את הרווח שהרוויחו השכנים בפועל מכך.
"כמובן שהדינים הללו מסועפים מאוד, וצריך לשאול רב כי יש כאן גם הרבה חלקים שתלויים באומדן ואי אפשר לקבוע בצורה ברורה כמה הרווח מהם ופעם בכמה שנים צריך לעשות את הזפת הפשוטה יותר".
- אחד השכנים גרם לנזק בגג, כשבנה עליו סוכה או כשהחליף דוד שמש למשל, וגרם לכך שהאיטום יתקלקל. האם הוא צריך לשלם לבדו את הנזק או שגם כאן מדובר בעניין שהאחריות היא על כך השכנים?
"פשוט שמי שמזיק או גם זה שצריך לשלם את התיקון. ואם הנזק גרם לכך שהדירה העליונה הופכת לבלתי ראויה למגורים, והדיירים צריכים לאצת לבית מלון למשך מספר ימים עד שייפסקו הגשמים ויתייבש הגג כדי שיהיה אפשר לתקן את הנזק – מי שגרם לנזק יהיה צריך לשלם גם את עלויות השהייה בבית מלון וכדו'.
"לא זו בלבד, אלא שהוא יצטרך לשלם גם את הנזק שגרמו המים לטיח בתוך הדירה ולצבע שהתקלף בגלל דליפת המים פנימה.
"לעומת זאת, אם ניזוקו רהיטים כתוצאה מדליפת מי הגשמים, והתקלקל ארון הבגדים למשל, המזיק יהיה פטור מדיני אדם בתשלום הנזק של הארון, כי לגבי הארון יש כאן דין של גרמא. הנזק למבנה הוא נזק ישיר שנגרם על ידו, ואילו הנזק לרהיטים הוא כבר נזק משני כשהמזיק רק גרם לכך שהם יינזקו. בכזה מקרה אי אפשר לחייב אותו לשלם בבית דין, אבל מדיני שמים הוא כן יהיה חייב לשלם".