"…כי רבים יתחסדו בענפים רבים מענפי החסידות, ובענין שנאת הבצע לא יכלו להגיע אל מחוז השלימות" (מסילת ישרים פרק יא).
בתקופת בחרותו של הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל, בעת שלמד בישיבת פוניבז', נכנס פעם לחדרו של המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל לשוחח עמו בענין מסויים. לפתע באמצע השיחה מוציא המשגיח מכיסו צרור גדול של הרבה שטרות של כסף ואומר: "אתה רוצה את זה? קח!"
הגרב"צ נדהם ולא הבין מה רצונו וכוונתו של המשגיח בזה, ומיד ענה תוך כדי דיבור בפשטות ובהחלטיות: "אני לא צריך את זה".
המשגיח שרצה לנסותו אם יש לו הנאה וטעם בכסף, הבין מתשובתו שאין לו שום תאווה לזה, ואמר: "אתה חושב שאין לך תאווה לכסף, אבל דע לך, היום אתה בחור ויש לך את כל מה שאתה צריך בישיבה. יש לך אוכל, ואם אתה צריך חליפה או כובע אבא שלך קונה לך, לכן, כיון שאתה לא צריך כסף אין לך ניסיון בזה. אבל אחרי החתונה כשיהיו לך ילדים ותצטרך לתת להם אוכל לאכול, אז תראה כמה שהנסיון בזה גדול מאוד".
(שלמים מציון)