בס"ד
מאי חזית דדמא דידך סומק טפי…
בשבוע שעבר בשעת קריאת התורה בפרשת שמיני, שמעתי את ה'בעל קורא' מקריא בהטעמה את הפסוק "וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ".
אולי בגלל שהמילה "דם" מופיעה שלוש פעמים בפסוק, משהו צלצל לי מוכר, כי לפני התפילה בדיוק למדתי היום גם משהו שקשור לדם ולא זכרתי בדיוק מה, וזה הציק לי. מה למדתי היום על דם שנעצרתי על זה רגע, התחיל לרוץ לי בראש כל מיני אסוציאציות, מה ההבדל "בין דם לדם", ו"מאי חזית דדמא דידך סומק טפי…"
הרי ידוע שמי שנפגש באותו לימוד פעמיים ביום סימן שלומד תורה לשמה, אז התלהבתי כי זה משהו שלא קורה לי כל יום…
לא יודע אם אני לומד תורה לשמה, דבר ראשון צריך ללמוד אחר כך נראה אם זה לשמה, אולי את ה'קריאת התורה' של היום שמעתי 'לשמה', מסתמא מה יכול להיות.
אבל מה נתפסתי דווקא על "דם", דם זה הרי לא מילה סימפטית כל כך… אלא אם כן מתכוונים לפירוש 'דמים' שזה 'כסף' אז זה כבר נשמע קצת אחרת… אבל עדיין עדיף מים או קולה למה דם?!
ובכן, מצאתי את המשנה שלמדתי קודם התפילה במסכת מכות:
"אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם הָא הַיּוֹשֵׁב וְלָא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כָּעוֹשֶׂה מִצְוָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל (אֶת) הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְגוֹ' וּמָה אִם הַדָּם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל שָׂכָר, גָּזֵל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמַּדְתָּן הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת"
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִזְכוּת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר
הבנת?! אם אתה מוצא את עצמך בערב אחרי יום עמוס וחושב לעצמך, מה עשיתי היום? הספקתי לחטוף כמה מצוות? אומרת לנו המשנה, "ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצווה".
איך אומרים, קמת בבוקר ולא שתית כוס דם במקום כוס קפה, (במחילה מכבודכם) כל השאר בונוס…
הקב"ה רצה לזכות את ישראל לכן הוא ציווה עלינו לא לאכול דם ושקצים ונבלות "שאין לך אדם שאינו קץ בהן אלא כדי שיקבלו שכר על שפורשין מהן" כך מפרש הריב"ן שם.
זה חיזוק עצום!
והשיא זה הקל וחומר שמלמד אותנו רבי שמעון בר רבי, ומה דם שנפשו של אדם קצה ממנו מקבלים על זה שכר, גזל ועריות שנפשו של אדם מחמדתן על אחת כמה וכמה…
ופה מגיע משפט מיוחד שמאד אהבתי:
"זוכה לו
ולדורותיו
ולדורות דורותיו
עד סוף כל הדורות…"
.