"וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן" (ויקרא י"ג, כ"ו)
בהזדמנות מיוחדת אמר רבינו: "יש לי שלושה ויכוחים עם הסטייפלר! בשניים אני מבין את שיטתו, אם כי אני סבור אחרת, ואילו בשלישי איני יורד לסוף דעתו".
"הסטייפלר, כבד שמיעה, חירש לגמרי באזנו אחת, ובאוזנו השנייה הוא בקושי שומע. נוסף על כך, כמעט ואינו רואה בעיניו. כדי ללמוד הוא צריך לקרב את עיניו לגמרא עצמה. כמו כן, שרוי הוא בבני ברק, עיר שהחום וההבל רבים בה, והוא עצמו יושב ולומד בחדר שכמעט ואין האוויר נכנס לתוכו. הסטייפלר רוצה להתרחק מן ה'עולם הזה' ולא ליהנות ממנו מאומה, משום כך הוא אינו משתמש במכשיר שמיעה, אינו קונה לעצמו משקפיים, ומסרב להתקין מאוורר או מזגן בחדרו.
אני איני סבור כך. לדעתי, אם אפשר ללמוד יותר טוב בעזרת מכשיר שמיעה ומשקפיים, אין צורך להימנע מהם. כמו כן, אם אפשר להתרכז טוב יותר בלימוד התורה כשיש בחדר מזגן, הרי שאין לסרב להתקין אותו. לדעתי, כל דבר בעולם הזה, שיכול לעזור ללימוד התורה, אפשר להשתמש בו, שהרי זו תכליתו ולשם כך הוא נוצר, ואילו הסטייפלר סבור שיש להתרחק כליל מכל שייכות עם ענייני העולם הזה".
המשיך רבינו בדבריו: "יש לי פשט בסטייפלר מדוע אינו נזקק למכשיר שמיעה, שהרי לשם מה זקוק הוא לחוש השמיעה? הלא ל'קריאת התורה' יש לו מי שיצעק את קריאת התורה לתוך אוזניו, לדבר עם אנשים אינו רוצה, מי שזקוק לעצתו וברכתו כותב לו את בקשתו על גבי פתק, ודי בכך.
הסיבה שאינו מתקין מאוורר או מזגן בביתו היא, משום שבשבת אין מספיק כוח חשמלי בגנרטור של שבת כדי להפעיל גם מזגן, ואינו רוצה מדין עונג שבת שביום חול יהיה לו יותר נוח מבשבת. אולם בעניין כובד הראייה, איני יורד לסוף דעתו הגדולה. הלוא אם ירכיב משקפיים יוכל באמצעותם ללמוד בצורה נוחה יותר".
אנו, אנשים קטנים השקועים בעולם הזה ונהנים ממנו לשם הנאה, אין לנו אלא לעמוד ולהתבונן בשלושת ה"ויכוחים" הללו, כאדם העומד בשיפולו של מגדל ענק ומרים ראשו כלפי מעלה, וככל שמביט ומסתכל, ככל שמרים ראשו כלפי מעלה, כך קולט שהוא עדיין רחוק מלקבל "מושגים" במהותו ובגודלו של המגדל.
הסטייפלר היה גדול עשרות מונים מן ה'קהילות יעקב'
כיוון שעסקנו במרן בעל ה'קהילות יעקב' זיע"א, איננו יכולים להמנע מלהציג מספר סיפורים מגודל ההערכה וההערצה שרחש רבינו כלפי מחותנו מרן הסטייפלר זיע"א.
עיקר ידוע הוא בעולם הישיבות, שישנם מרבותינו האחרונים שכתבו ספרים, ומידת גדלותם וגאונותם משתקפת מספריהם באופן מדויק. אם תרצה למדוד את גודלו של המחבר לך אצל ספריו ומשם תכיר את אישיותו הגדולה, משום שכשהעלה המחבר את חידושיו על הנייר, העתיק כביכול את מציאותו על גבי הנייר, וכל הלומד את דבריו הרי הוא כמו רואה לפניו את דמות דיוקנו הרוחנית של המחבר.
לעומת זאת ישנם ספרים הגדולים ממידת מחבריהם. הא כיצד? המחבר, שהיה קטן ממידת ספרו, התאמץ למעלה מכוחותיו עד שהוציא מתחת ידיו יצירה מופלאה וגדולה, אולם אותה יצירה אינה מגלמת את מהותו של המחבר, שבמציאות הוא קטן מן הדמות המשתקפת מספרו.
ברם, ישנם מחברים שמידת גדלותם וגאונותם בלתי נתפסת. אותם מחברים אף חיברו ספרים, אולם היתה להם סיבה מסוימת או מטרה מסוימת שבעבורה חיברו את הספר. לרוב כתבוהו למען זיכוי הרבים, ולכן לא כתבו את כל אשר בלבם, הם צמצמו בדבריהם וכתבו באופן שהוא פחות בהרבה מדרגתם האמיתית.
ישנם הטועים וחושבים שגדלותם של מחברים אלו היא זו המשתקפת מתוך ספריהם, ושזהו גבול גדלותם וגאונותם, עד שאינם יודעים שהמחבר גדול עשרת מונים מספרו.
כשכתבתי את סדרת ספרי 'קהילות יעקב' השתדלתי לכתוב אותו באופן שיהא מובן ללומדים
כך אמר רבינו פעמים רבות, כששוחח אודות גדלותו של מרן הסטייפלר: "העולם טועה בו, בסטייפלר. סבורים הם שעיקר גדלותו של הסטייפלר הנה הגדלות הנגלית בסדרת ספריו 'קהילות יעקב', ולא היא. הסטייפלר היה גדול עשרות מונים מן ה'קהילות יעקב', שהרי, כשכתב הסטייפלר את ספריו, צמצם את גאונתו ואת גדלותו העצומה, והעלה על הכתב רק את אשר יכול לזכות ולהאיר עיני בני הישיבות, אולם כשאני דנתי עמו רבות בסוגיות שונות ובעניינים רבים, הייתי יוצא באופן קבוע עם כאבי ראש מרוב ריכוז… כזו גאונות!!!"
מי שלמד אי פעם סימן שלם מן הספר "קהילות יעקב" והתפעל עד בלי די מגדלותו ומגאונותו של המחבר, ידע נאמנה שלא נתגלה לו אפילו שמץ מבבואת המחבר, שהיה גדול עשרת מונים מחיבורו.
ידוע בעולם הישיבות אותו מעשה במחבר גאון וגדול מופלג בתורה, שנכנס אל מעונו של מרן הסטייפלר וספרו הגאוני בידו. הספר היה מורכב ממערכות חידושים גאוניים ועמוקים שלאו כל מוחא סביל דא!
גער מרן הסטייפלר באותו גאון מופלג בתורה ואמר: "למי אתה כותב את הספר הזה? למי אתה מייעד אותו? הלוא מי שנמצא בדרגה כזאת שיכול ללמוד בספרך, מסוגל לחדש מערכות כאלו בעצמו. למי, אם כן, אתה מחבר את ספרך? כשכתבתי את סדרת ספרי 'קהילות יעקב' השתדלתי לכתוב אותו באופן שיהא מובן ללומדים, כמה טרחות ויגיעות טרחתי והתייגעתי בכל מילה ומילה שאני מעלה על הכתב, שתהא כתובה באופן קל ושוטף, שתהא מובנת ללומדים ושלא יצטרכו לטרוח ולהשקיע מזמנם בהבנת דבריי".
מרן הסטייפלר היה גדול עשרות מונים מן הדמות הנשגבה המשתקפת בסדרת ספריו "קהילות יעקב", עד שסבר רבינו שעולה הוא בגדלותו על כל גדולי דורו.
אחד ממקורבי רבינו שאלו בהזדמנות מיוחדת: "על מי מגדולי הדור אפשר לברך את ברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו'?"
נענה רבינו מיידית: "על הסטייפלר ועל רבי משה פיינשטיין!"
(מתוך 'גדולה שמושה'- הגאון רבי צבי ויספיש שליט"א)