אלעזר גולדברג
בעיר נתניה קיימת קהילה גדולה וקדושה שעל ידי מוסדות חסידות צאנז. כבר לפני שנים רבות ביקשו אברכי הקהילה להצטרף להצלחה של 'דרשו' ונפתחו בה שני מוקדי מבחנים חודשיים בהם נבחנים גם מאנשי הקהילה וגם תושבי העיר משאר הקהילות. המוקד הלך וגדל עד שכיום הוא מהמוקדים הגדולים ביותר בארץ. שוחחנו עם האחראי על המוקד המיוחד, הרב החסיד רבי שמואל ברנשטיין שליט"א ושמענו מפיו דברים נפלאים על הפעילות המבורכת בשנים האחרונות ועל המסירות המיוחדת של הנבחנים המשתתפים בבחינה החודשית גם כאשר מגיעים מחו"ל להתארח באזור.
- מתי וכיצד הוקם המוקד וכמה שנים הנך משמש כאחראי במקום?
המוקד הוקם כבר לפני למעלה מעשר שנים ואני נכנסתי לשמש כאחראי לפני כשש שנים. יש אצלנו בקרית החסידות שני מוקדים גדולים, אחד – שנבחנים בו ביום חמישי בערב והשני – המוקד של יום שישי עליו אני אחראי.
במוקד שלנו נבחנים מדי חודש למעלה ממאה נבחנים!! המשתתפים נבחנים בכל המסלולים הקיימים ב'דרשו', רבים מאוד נבחנים בדף היומי בבבלי וירושלמי ובעמוד היומי ויש שבאים להיבחן במסלול המשניות וספרי מוסר. לאחרונה חולקו במוקדי המבחנים באזור יותר ממאתיים חוברות של 'עיון העמוד' ועדיין יש ביקוש רב מהלומדים. הכרת טובה גדולה יש לי להרב בירנבוים שליט"א שמגיע מדי חודש מהצפון לחלק בעיר את חומרי הלימוד והמבחנים ועושה זאת במסירות גדולה תמידין כסדרן.
הגיל של הנבחנים אינו קבוע, לפעמים מגיעים גם אנשים מבוגרים מאוד ולעיתים משתתפים גם בחורים צעירים. במבחן האחרון הגיע ילד בן עשר וביקש להיבחן במסלול 'עמוד יומי' על סוף מסכת ברכות ותחילת מסכת שבת, הוא מילא תשובות ברורות על כל השאלות במבחן!
למרות ריבוי הנבחנים בכל חודש, אנו מרגישים שכולנו מעין משפחה אחת, אני מכיר את רובם באופן אישי ומעריך אותם מאוד, עד כדי שאחד מהנבחנים הזמין אותי לאחרונה לחתונת בנו שמתקיימת בבאר שבע…
- כיצד הנך רואה את התועלת שיש לנבחנים בעקבות הפעילות במוקד?
התועלת היא עצומה! אפשר להוכיח את זה מכל כך הרבה מעשים קטנים שאני נחשף אליהם בכל חודש מחדש. אשתף במספר סיפורים שהייתי עד להם ומלמדים עד כמה הנבחנים נהנים להיבחן ואינם מוותרים על שום מבחן.
כבר מספר שנים נבחן אצלנו תלמיד חכם מפורסם שמשמש כמשגיח בישיבה. מדובר באדם מבוגר בן למעלה משבעים ובכל זאת הוא אינו מדלג על שום מבחן במסלול דף היומי בתלמוד בבלי. גם כאשר נסע לחו"ל לרגל נישואי נינו, הוא נסע להשתתף במבחן שנערך בעיר בה התאכסן. פעם פגשתי אותו בשבת ושאלתי מדוע לא הגיע להשתתף במבחן שנערך ביום שישי האחרון, הוא היה מופתע ואמר לי: האם באמת היה מבחן? רעייתי אמרה לי ביום שישי שהיא חושבת שיש מבחן וכדאי שאלך לברר את הענין, אך שאני הייתי בטוח שהמבחן יערך בשבוע הבא, עכשיו מתברר שהיא צדקה… אני יודע שהוא לא עושה את המבחן כדי לקבל מלגה, אלא שומר את המבחן עם התשובות אצלו בבית כסגולה לשמירת הבית וכל המשפחה…
מכל הקהילות בעיר מגיעים להיבחן, ליטאים, ספרדים ותימנים וכמובן אברכי החסידות. בנוסף, גם אורחים שמתאכסנים בשבת במלון 'גלי צאנז' או קרובי משפחה של יולדות ושל מאושפזים בבית החולים 'לניאדו', מגיעים למוקד שלנו. פעם התקשרו אלי קבוצת אנשים שמתגוררים בחו"ל ואמרו שמתכוונים לשבות בנתניה ורוצים לוודא שיוכלו להגיע להיבחן אצלנו, הם אכן הגיעו ומאוד התרגשתי לראות את אלו שכל כך מתמסרים ללימוד ולבחינות עד שאינם שוכחים את הענין גם כאשר יוצאים לחופשה שמצריכה התארגנות גדולה ומורכבת. לא רק מנתניה מגיעים, אלא גם מערים סמוכות, פעם הגיע בעל משפחה להיבחן וסיפר לי שהוא מתגורר עם משפחתו בירושלים ולפני מספר ימים יצאו לנפוש בדירה בקיסריה וכעת נסע לנתניה כדי להשתתף במבחן החודשי של 'דרשו'.
היה פעם חתן שביקש לבוא להיבחן באמצע ימי ה'שבע ברכות' שלו והיה אצלנו דיון עם הרב שכטר אם מותר לו לעשות מבחן, כי לחתן אסור לעשות מלאכה בשבעת ימי השבע ברכות ונשאלה השאלה האם כתיבת תשובות במבחן של 'דרשו' נחשבת למלאכה…
גם כאשר נכדתו של כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א באה בברית הנישואין, הגיע החתן הצעיר בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' להיבחן במוקד שלנו. למחרת, בשבת קודש, התקיימה שמחת ה'שבת שבע ברכות' והאדמו"ר שמאוד התרגש מהענין, דיבר בסעודות השבת על כך שזכה בסייעתא דשמיא בנכד שנבחן כבר מספר שנים במסלול 'דף היומי' ואפילו בעצם הימים הללו השתתף בבחינה…
- מה הדבר שגורם לך להתאמץ ולדאוג במשך שנים רבות להצלחת המוקד, מה שגורם מן הסתם לעול גדול?
ראשית – אני מאוד רוצה להיות בכלל אלו שיש בהם מידת "נושא בעול עם חברו", כי יש בזה עזרה גדולה לכל הלומדים. שנית – אני מרגיש בכל השנים הללו שאני אחראי על המוקד, חוויה של 'גן עדן' בעולם הזה! אי אפשר לתאר את התענוג הגדול שיש לי כאשר אני רואה את אלו שלומדים ביגיעה גדולה במשך כל החודש ואחר כך באים לקצור את הפירות בבחינה החודשית. ההרגשה הזאת גורמת לכך שיהיה לי קל להמשיך עם העול והדאגה לרווחת הנבחנים בכל חודש מחדש.
לפני כשלוש וחצי שנים התרחש אצלי בבית מאורע שגרם לי חיזוק גדול נוסף להמשך הדאגה למוקד. היה זה לקראת סיום הש"ס בבלי במסגרת דף היומי, ארבעה תלמידי חכמים מהקהילה שלנו ביקשו להיבחן על כל הש"ס במסלול 'קנין ש"ס'. לאחר דין ודברים הוחלט לערוך את המבחן אצלי בבית במוצאי שבת, מיד לאחר סיום ה'סעודה שלישית' עם האדמו"ר. הילדים שלי קישטו את הבית בשלטים ובלונים לכבוד הלומדים ובני הבית גם הכינו עוגות לכבודם. כשעתיים לאחר צאת השבת הם הגיעו וישבו בסלון ביתי במשך כמה שעות עד שסיימו להשיב על השאלות בכל מרחבי הש"ס. אשריהם ואשרי חלקם! מובן מאליו שכאשר ראיתי מחזה כזה של שליטה עצומה בלמעלה מאלפיים ושבע מאות דפי גמרא, קיבלתי 'זריקת מרץ' מחודשת להמשיך לפעול בשביל הצלחת המוקד.