הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א – בטחוני בצורי
מספר הר"ר ש.ש.פ. שליט"א, מירושלים:
גיסי שיחי' השיא את בנו בעיר מרוחקת, והוטל עלי התפקיד לארגן את ההסעה. הודעתי בקו המשפחתי כי עלה בידי לארגן אוטובוס הלוך ושוב, וכי מחיר הנסיעה הוא 150 ש"ח לאדם. כמו"כ הודעתי שמי שלא מתכוון להשתתף בנסיעה עליו לעדכן אותי מראש, או לחילופין לשלם את דמי הנסיעה, גם אם לא נסע.
אחד הגיסים ר' חנינא שמו, הגיע בהסעה פרטית, ולא שילם לי עבור הנסיעה. בסופו של יום שילמתי לנהג האוטובוס את דמי הנסיעה כולה, כולל 150 ש"ח עבור ר' חנינא שלא השתתף בנסיעה. פניתי לר' חנינא, והסברתי לו את המצב, הזכרתי לו שהמדובר היה שכולם משתתפים, ומי שלא ביטל מראש עליו לשאת בנטל התשלום. ר' חנינא סירב לשלם על נסיעה שלא נהנה הימנה, ונוצרה בינינו אי נעימות.
עברו מס' שבועות והכעסים שקעו קמעא.
נפגשנו שוב בחתונה משפחתית באולם בנות ירושלים. וגיסי כנראה החליט להעביר על מידותיו. הוא ניגש אלי ומסר לי סכום של 150 ש"ח, כפי שדרשתי בתחילה. חשתי אי נעימות, אבל נטלתי את המגיע לי.
זמן לא רב לאחר מכן החתונה הסתיימה. יצאתי החוצה ולעיני נגלה מראה מביך בעליל: עמדה שם מלצרית, בוכה בדמעות שליש, ולידה עומד האחראי על המלצרים כשהוא אובד עצות. יש בינינו הכירות, ניגשתי אליו ושאלתי במה המדובר.
הוא סיפר כי מדובר באמא למשפחה ברוכה בלע"ה, המשמשת כמלצרית כדי להביא טרף לביתה לצרכי השבת. היא קיבלה בשכרה מאה וחמישים שקלים חלף עבודתה הערב, אך המעות אבדו ממנה, והיא אינה מוצאת מקום לעצמה, האיך תבוא הביתה בידים ריקניות, ומחר שבת!
האחראי כאב מאד את המצב, אך אין לאל ידו לעזור. הוא אינו אלא שכיר הממונה על ניהול האירוע.
נזכרתי בכסף שגיסי נתן לי לפני דקות ספורות… הלא כבר נתייאשתי מלקבל את הכסף הזה והוא הגיע אלי באופן לא צפוי. שלפתי מכיסי את השטרות ומסרתי אותם לאחראי, אשר נתן אותם למלצרית. היא נשמה לרווחה ומיהרה לעזוב את המקום.
כשהגעתי הביתה סיפרתי לרעייתי את השתלשלות האירועים, והפלאתי את הנהגתו של אחיה אשר העביר על מדותיו והחליט לשלם למרות שבתחילה הוא סבר שאין לו חובה לעשות כן.
כאן היה תורי להיות נדהם: רעייתי סיפרה לי מה מקור הכסף שגיסי נתן לי…
הוא מצא אותו בפתח אולם השמחות!
כספה של המלצרית היה זה, אשר הושב אליה ביושר, ועל הדרך "רצה הקב"ה לזכות את ישראל"…
את גיסי לפרוע את חובו ולהשכין שלום בינינו, אותי לקיים מצוות חסד, ושלא ביודעין גם השבת אבידה!