הרב משה מיכאל צורן שליט"א
למלאך המוות אין רשות לפגוע במי שחוסה בצל כנפיו של הבורא
סגולת-ההצלה הראשונה שהביא רבינו מרן הגאון שליט"א, רבה של רמת אלחנן חבר מועצת גדולי התורה, היתה מתוך דברים ששמע מרבו מרן הגר"י אברמסקי זצ"ל בישיבת סלבודקה. מרן זצ"ל, אמר הרב שליט"א, היה כידוע אב בית הדין בלונדון, ובית המלוכה העניק לו ולבית דינו כבוד גדול עד מאוד. מראה בית הדין היה דומה בפארו ובחזותו כשל בתי המשפט, והדיינים ישבו על בימה גבוהה ומכובדת, וגם שלחן בית הדין היה מפואר וארוך מאוד.
פעם הגיעו לבית הדין בעל ואשה למטרת גירושין. העניינים כבר סוכמו, ובני הזוג התכוננו למעמד נתינת הגט. הם ישבו בצד אחד של השלחן הגדול, והרב אברמסקי בצד השני.
היה זה בעת מלחמה, ולפתע, סיפר לנו הגר"י אברמסקי, נפלה פצצה על בנין בית הדין, חדרה לאולם הדיונים, והרגה רח"ל את הבעל והאשה.
פלא-הפלאים היה ששערה משערת-ראשו של אב בית הדין לא נפלה ארצה, והיה הדבר לפלא גדול בעיני כל השומעים, והעיר לונדון רעשה מגודל הנס.
כששמע מרן זצ"ל את גודל ההתפעלות של השומעים, אמר שלא מדובר בנס… אגיד לכם כיצד ניצלתי בס"ד. מדי בוקר, כשאני מתעטף בטלית – הנני מכוון מאוד בפסוק שאומרים בעת העיטוף 'מה יקר חסדך אלוקים – ובני אדם בצל כנפיך יחסיון'. כוונתי הגדולה נסובה על מה שכתוב בפירוש בפסוק זה, שהאדם יכול לחסות בצל כנפיו של השם יתברך, ומי שחוסה שם, בוודאי לא יארע לו שום דבר רע, שהרי הוא שוכן בתוך כנפיו של האלוקים. מלאך המוות לא יכול להתקרב אליו!
זכורני, סיפר מרן הגר"י זילברשטיין, שכאשר התעטף הרב אברמסקי בטלית לפני תפילת שחרית בישיבת סלבודקה, אפשר היה לשמוע בבירור את כוונתו הגדולה והשתפכות-הנפש שלו שבאה לידי ביטוי בפסוק זה. והיה זה שנים רבות לאחר אותו אירוע בבית הדין בלונדון.
דבריו של מורי-ורבי זצ"ל ברור מללו, שמי שמכוון בהתעטפו בטלית בפסוק הנ"ל, יזכה להצלה ממלאך המוות. והנה לנו סגולה ברורה להצלה.
בעת האזעקה להשתדל לקחת פרי ולברך ברכה ראשונה ואחרונה
הסגולה השניה שהביא מרן הגר"י זילברשטיין בדרשתו בליל שבת פרשת 'חיי שרה', היא, שכאשר שומעים את האזעקה כדאי לקחת פרי ולברך עליו ברכה ראשונה, ויאכל, ומיד יברך ברכה אחרונה. ויינצל בס"ד.
דבריו אלה של מרן שליט"א, כפי שביאר בדרשתו, נסובים ונסמכים על דברי בעל הטורים בפסוק בפרשת 'חיי שרה' (כ"ד ל"ג) 'ויושם לפניו לאכול, ויאמר לא אוֹכל, עד אשר דברתי דברָי'. וכותב בעל הטורים וז"ל: 'שרצו להמיתו, וליתנו בארון, והוא הרגיש, ואמר לא אוכל עד אם דברתי דברי, כי עבד אברהם אנכי, ונהגתי בביתו שלא לאכול עד שאדבר דברי, ברכת נטילת ידים וברכת המוציא, ובזה חשב כי ינצל… וכן היה לו שבא המלאך, והחזיר סם המוות לצד בתואל ואכלו (בתואל) ומת'. עכ"ל.
דהיינו, שהיתה לאליעזר קבלה מאברהם אבינו, שכאשר האדם ניצב בפני סכנה, יברך שתי ברכות, ואז תעבור הסכנה אל הצד השני, אל מי שרוצה לגרום לו את הסכנה! ולכן אליעזר ביקש לאכול, לפני שידבר, ואז בירך שתי ברכות (וזה הפירוש 'דברתי דברי', בלשון רבים, דהיינו שתי ברכות) וסם המוות שהונח במאכלים, עבר לבתואל, שהפך לפגר, ומת.
לכן גם בענייננו, כאשר נשמעת אזעקה, ויהודי רוצה להינצל, אולי כדאי לברך שתי ברכות, ואז תעבור הסכנה אל העמלקים בעזה… ואמנם בעל הטורים דיבר על ברכות נטילת ידים והמוציא, אבל מסתבר שבשעת האזעקה, שיש לכל היותר 90 שניות עד שנופל הטיל (בגוש דן, וביתר האזורים אף פחות מזה), ובלתי אפשרי ליטול ידיים ולברך, יתכן שיקיים עצה זו של אמירת שתי ברכות, ראשונה ואחרונה, על פרי, ויינצל.
וכן מצינו בימי דוד המלך כאשר התחוללה מגיפה, תיקן שיברכו מאה ברכות. ויתכן שהמספר מאה מוסב על ציבור, אבל אצל אליעזר, שהסכנה היתה על יחיד, די היה בשתי ברכות כדי להינצל.
הסיפור המרטיט שהתרחש בטנק במלחמת יום הכיפורים
כמו-כן נספר כאן על מעשה שאירע במלחמת יום הכיפורים, וצוטט על ידי חייל שהיה נוכח בעת מעשה.
מפקדו של הטנק בו נסע החייל ראה שהמצרים מצליחים לפגוע בכל הטנקים בסביבה, וחשש מאוד שהנה-הנה מגיע הרגע שבו הפגזים יפגעו גם בטנק שלו.
ברגע כזה, שהוא כידוע רגע-של-אמת, פנה הקצין אל החיילים ושאל אותם האם הם יודעים מה נֶאמר בתורת ישראל על מקרים כגון אלו, ובמלים אחרות: האם הם מכירים דרך שבה אפשר להינצל מאש התופת של האוייב?
והנה, קם אחד החיילים ואמר שהוא זוכר שסבו אמר לו שכאשר אומרים ברכות בכוונה, יש בכך הצלה גדולה. סבי, המשיך החייל, הקפיד לתת לי מדי בוקר דבר משקה כדי שאברך עליו 'שהכל נהיה בדברו', ואמר לי שזכות הברכה תציל אותי במשך היום מכל הפגעים הרעים.
המפקד שמע את הדברים, וביקש מכל החיילים לקחת דברי מאכל שהיו בטנק, ולברך עליהם בכוונה.
שרשרת הניסים שהתרחשה לאחר מכן בטנק זה, היא בבחינת הבלתי-ייאמן. פגז אחד פגע במיכל הדלק של הטנק, ולא התפוצץ; פגז שני פגע אף הוא במקום רגיש בטנק, ולא התפוצץ, וכן הלאה. ולא די בזאת, אלא הטנק הזה הצליח בס"ד לפגוע ולהשמיד טנקים מצריים רבים.
נוכל ללמוד מכאן על כוח ההשפעה של הברכות.
(קול ברמה – ביטאון רמת אלחנן)