קידושין דף כו
איזו עצה נתן מרן הגראי"ל שטיינמן לאדם שבתו עמדה להינשא לגוי?
שיש להם אחריות
ביתו של הנגיד ר' שמעון גליק שבארצות הברית לבש חג. השמחה שרויה במעונו. מרן ראש הישיבה מתארח בבית זה בעת שהותו בארה"ב. זכות עצומה היא לזכות לארח בין כותלי הבית את מרן הגראי"ל. 'מדוע שלא יזכו הסובבים ליהנות מהשפעתו וברכתו?' מהרהר ר' שמעון.
באחת נודדות מחשבותיו אל אחד ממכריו, יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, ושרוי בצרה גדולה. ר' שמעון שאל את רבינו אם אפשרי הדבר שיזמן את מכרו לביתו, כדי שרבינו ישוחח עימו. אולם רבינו בענוותנותו נענה ואמר- "אם יהודי בצרה אלך אני לביתו, ונשוחח איתו שם".
רבינו הגיע לבית המכר, ובאחת פרצו המילים את מחסום הכאב: "אמנם אינני שומר תורה ומצוות, התוודה היהודי, אולם להתפתחויות כאלו לא שיערתי, בתי עומדת להינשא לגוי, וחיי אינם חיים בשל כך. ניסיתי להניא אותה מהחלטתה, ניסיתי לדבר על ליבה שלא תבגוד בעמה, שלא תרחיק לכת עד כדי כך. ניסיתי בכה ובכה בכל דרך אפשרית, אולם היא עומדת בשלה. רבי", סיים היהודי נואשות, "מה אעשה?!"
רבינו השיבו תשובה קצרה ונחרצת, ובמילים ספורות נתן לו דרך פעולה ממוקדת; "תתחיל לשמור שבת- ואז הכל יסתדר, מהיום תלמד הלכות שבת מתוך הספר קיצור הלכות שבת, למד על מנת לקיים, וכך הכל יסתדר!"
היהודי הקשיב מחריש ומשתאה, מה אפשר לעשות, אם זו העצה – הוא יבצע אותה בקפידה. הוא אמנם לא בדיוק מבין את הקשר, אבל הוא זוכה לשבת לפני רב ישיש שנאמנים דבריו – הוא ינסה!
מאותו יום ואילך החל היהודי ללמוד הלכות שבת. שבעה ימים הוא לומד, ובשבת הוא מקיים. חלפו ימים ספורים, והנה יצא החתן הגוי לרכיבה על אופניו. תוך כדי רכיבה מואצת ארע דבר פלא; האופניים גלשו אל הנהר הסמוך, והגוי טבע ומת.
אם היוודע הבשורה באו לרבינו להודיעו את אשר ארע.
כיצד לקח ראש הישיבה אחריות שהענין יסודר על ידי לימוד הלכה ושמירת שבת? שאלו הכל בפליאה.
האם אני ברכתי שהענין יסודר? התפלא רבינו, והלא השבת ברכה – "כי היא מקור הברכה"!
(גדול בקרבך)