יוחנן וסרמן
כשביקש מנהל מחלקת הדף היומי בהלכה, הרב אהרן כהן מהאחראים על מקומת המבחן, לשתף אותו בסיפורים מעניינים אליהם נחשפו תוך כדי עבודתם, הוא קיבל בתגובה זרם בלתי פוסק של תגובות עם סיפורים מקסימים ומיוחדים.
"אבל הסיפור שתפס אותי הכי חזק", הוא אומר בשיחה עם 'הפותח', "זה הסיפור של אחראי מקום מבחן באחת משכונות ירושלים, ואני לא אציין את שמה כדי שלא לחשוף את זהות המדובר.
"היה לנו בשכונה נער שובב", הוא מספר, "כבר מאז שהיה ילד צעיר ההורים שלו לא הצליחו להשתלט עליו, וכמובן גם לא המלמדים בחיידר שבו הוא למד. כשהוא הגיע לישיבה, שלחו אותו מטבע הדברים לישיבה שמיועדת לבחורים שמתמודדים עם קשיים לימודיים, וזאת למרות שמדובר בבחור מוכשר. הבעיה היא שהוא לא ניצל את הכישרונות שלו בכלל, לפחות לא ללימודים.
"למה הוא כן ניצל את הכישרונות? ובכן, לתעלולים. הוא היה 'מלך התעלולים', וכל השכונה טעמה מנחת זרועו. בבית הכנסת כבר ידעו שאם יש שמן על המדרגות שמובילות לבימה, הוא הנאשם המיידי, כל נהגי האוטובוס בשכונה השתדלו לעשות כל מאמץ אפשרי כדי שלא יעלה לאוטובוס שלהם, מאחר וידעו שיהיה לזה מחיר… הוא ממש היה נער שפגיעתו רעה, והבעיה שאת הכל עשה עם כזאת מתיקות, בלי שום רוע בלב, סתם, לשם השעשוע. כך שלא יכולת אפילו לצעוק עליו…
"ואז בא אחד האברכים בשכונה והחליט 'לעשות ממנו בנאדם'. הוא פנה לבחור הזה והציע לו הצעה… "בוא תלמד איתי כל יום משנה ברורה' במשך חמש דקות…".
"הבחור הסכים. למה לא? האברך קבע איתו בשעה שתהיה נוחה לשניהם, ולמחרת הוא הגיע. הם למדו לפי סדר 'הדף היומי בהלכה', חמש דקות ביום. אחרי חמש דקות, סוגרים את הספר!
"אחרי חודשיים הוא כבר רצה לעשות את המבחנים של 'דרשו', כמובן שזה גם הצריך לימוד קצת יותר רציני, להשלים את הדף אם לא הספקנו בחמש דקות. לאחר מכן הוא היה חוזר על החומר כדי לזכור למבחן, והציונים שלו היו מצויינים!
"אחרי מספר חודשים אי אפשר להכיר את הבחור! הוא מקדיש כל יום מספר שעות ללימוד משנה ברורה, מהתחלת כרך א', במקביל ללימוד 'הדף היומי בהלכה'. כמו כן הוא התחיל ללמוד גמרא ומוסר, נהיה בנאדם שונה לחלוטין.
"תושבי השכונה המומים! הבחור השובב הזה שכולם היו בטוחים שממנו כבר לא יצא שום דבר טוב, נהיה פתאום פרח של בחור. הפנים שלו התעדנו, צורת הדיבור שלו השתנתה, הוא נהיה בחור ישיבה שקדן וערכי… מדהים מדהים!!!
"זה כוחו של לימוד הלכה, חמש דקות ביום. ואידך זיל גמור".