"לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני"
הנה ידועה השאלה בשביל מה היה צריך לברוא בריה חדשה שתפצה הארץ את פיה בבליעת קורח ועדתו, הלא כידוע דהרשעים היו צריכים להביא את המן מרחוק ואילו צדיקים הגיע אליהם המן עד פתח הבית, וא"כ היו יכולים להוכיח מהמן.
ואיתא בספר שבט מוסר [פרק לב] בדברו בגנות מידת המחלו' וזת"ד: בא וראה כמה מגונה מידת המחלו' שבעת חטא הרגל ירד המן, ובמחלוקת קרח ועדתו לא ירד המן מחמת המחלו'.
וידוע שהמן היה לבן כזרע גד לבן, וגם כשיש שלום ושומעים אחד את השני אז יכולים לאכול אבל כשח"ו לא שומעים וומבזים את כבוד התורה אז אין אוכלים את הלחם מהם. וזהן, לגרשון יש שתי משפחות הלבני והשמעי גם המן אבל גם שמיעה שומעים אל גדולי התורה, ואם לא אז לא אוכלים מהם.
בקובץ ‘ווי העמודים'. הודפס מכתב ששיגרה אל הפוסק, אם חרדית, אשר בנה הורגל לאכול רק מוצרים מ’מאפיית אנג’ל’, וטוען כי אינו יכול לאכול ממאפים של חברות מתחרות. האם שאלה: האם מותר לה לקנות מאפים ממאפיית אנג’ל או שגם במקרה זה יש להימנע?
הגר”י זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן, השיב: “כידוע שלא הייתה הוראה מגדולי ישראל להחרים את החברה, וגם מרן ראש הישיבה שליט”א הורה שלא להתייחס לאותו עוכר ישראל ושלא להגיב. אולם לאחר שאנשים הרגישו שאי אפשר לשתוק על דבר כזה, וגם אי אפשר שאותם עוכרי ישראל יפערו פיהם נגד הישיבות הקדושות, ולאחר מכן ירצו להתפרנס מהם, ולכן פרצה מחאה של אלו שכואב להם, וכעת מי שקונה את המוצרים שלהם, הוא נחשב קצת לפורש מן הציבור, ומראה בעצמו שלא כואב לו כבוד התורה, ולא כואב לו כבוד שמים, ולכן אי אפשר לומר שאסור לקנות מוצרים אלו, אבל כן אפשר לומר שהמחאה היא במקום, ומי שאינו משתתף במחאה צריך לבדוק את עצמו למה לא כואב לו כבוד שמים, ולמה לא כואב לו כבוד התורה".
לגבי הילד אנין הטעם, כתב: “על האמא לומר לבנה באופן ברור ובלי ויכוחים, שכעת יש כאן על כף המאזניים כבוד התורה, ואנו בבית לא מכניסים את המוצר הזה, ואם אתה לא רוצה לאכול אתה מוזמן לצום. ובכך יקבל הילד תועלת כפולה ומכופלת, גם יקבל שיעור בכבוד התורה, וגם יתחשל יותר לחיים”.
אם מותר להוסיף לכאורה איך מגיע לילד שיהיה כזה אנין הטעם, שיהיה לו קשה ויבין בכלל מאיזה מאפיה זה מגיע? אלא כנראה תלוי מה מגדלים בבית, האם מגדלים שם העניינים של כבוד התורה והתורה, או שמדברים שם ממאפיות ומאוכל ובזה ההדגשה יותר.
במסכת שבת (י:) לא יקרא לאור הנר שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע, אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות, אמר, כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר. רבי נתן אומר, קרא והטה, וכתב על פנקסו, אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.
לכאורה ידוע מאמרם ז"ל (מנחות קי.): "אמר ריש לקיש, מאי דכתיב (ויקרא ז, לז) 'זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם', כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם, אמר רבא האי 'לעולה למנחה', 'עולה ומנחה' מיבעי ליה, אלא אמר רבא, כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא חטאת ולא מנחה ולא אשם. אמר רבי יצחק, מאי דכתיב (שם ו, יח) 'זאת תורת החטאת', 'וזאת תורת האשם' (שם ז, א), כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם".
א"כ למה צריך לרשום שיביא חטאת שמינה, אלא מי אמר שכל העוסק כאילו… חז"ל וכאם היה בגדר זלזול בדרי חז"ל שאמרו לשא יקרא ור' ישמעאל אמר שהוא כן יעשה זה כעין זלזול וא"כ אם עברת בשוגג עבירה אז תלמד את התורה וזה יכפור בכאילו שהבאת את הקרבן אבל ברגע שאתה מזלזל בדברי חז"ל אז כל הדברי חז"ל לא יועילו ולכן רשם בפנקס שיביא חטאת שמינה.
ולכן מי שייך למשפחת גרשון? מי שהוא לבני – שיכול לאכול את המן שזה לבן, מי ששמעי ששומע את מה שגדולים אומרים.