בספר מנוחה וקדושה לאחד מתלמידי הגאון מווילנא מובא התיאור המרטיט הבא:
כל שנה עם סיומו של ליל הסדר היה מורה הגאון מווילנא להוציא כל איש מעליו והיה נשאר בגפו לקריאת מגילת שיר השירים עליה אמר האר"י הק' שבזמן קריאתה "מושפעים כל האורות בלא הדרגה". שנה אחת נשאר אחד מתלמידיו ר' ישראל איסר'ל מפונוביז' בפינת החדר והטמין את עצמו במחבוא לראות מה מעשיו של הגאון בעת נשגבה זו. לאחר שכל הנמצאים יצאו לחוץ ורק הגאון נשאר בחדר בלא ידיעה על תלמידו שמוטמן שם התיישב הגאון ופתח באמירת שיר השירים כשפניו מאדימות והולכות. היה נראה בחוש שנפשו מתדבקת אט אט באלוקיה עד שראשו נשמט והיה נראה שנפשו יצאה בדברו כפשוטו ממש. הלה נבהל על נפשו למראה רבו שהיה נראה כמת ממש בציירו בדמיונו שרבו עומד למות במיתת הנשיקה מרוב דביקות והוא הגיח ממחבואו לעורר את הגאון. ע"כ.
קריאת מגילת שיר השירים משוייכת לחג הגאולה וכבר נשתברו על עניין זה קולמוסים רבים לבאר את הקשר בין שיר השירים לגאולת מצרים. אכן את הקשר הזה ניתן להבין גם ע"י הפרפרת הנפלאה אותה יסד מו"ר הגרש"י בורנשטיין זללה"ה ראש ישיבת קרית מלך בשיעורי שיר השירים אותם הוא מסר בפני אברכים חשובים מידי שבוע במשך שנים מספר.
היסוד הזה גם ייתן לנו גם לקח להבין את הקשר בין הדברים ואיתו קנין דעת להטעין על נפשותינו מחג הפסח ומקדושתו לכל השנה ולימות החול האפרוריים.
מיד בתחילת המגילה מתאר שלמה המלך את הכמיהה והמשיכה של כלל ישראל אל אלוקיהם. "משכני אחריך נרוצה" ורש"י הקדוש התקשה בביאור הפסוק שלכאורה מובא בו ב' מצבים שונים בתכלית ושלכאורה סותרים זה את זה, 'משכני' שזו פעולה מצד קודשא בריך הוא לחבר אליו את ישראל ו'נרוצה' שהיא פעולה של ישראל עם קרובו הרוצים בכל מאודם להידבק במקור החיים. מה היא איפה האמת והמצב הטבעי?
בפרש"י מובא ביאור מסויים. מו"ר במתיקותו ביאר אף הוא על דרך הדרוש והמוסר.
בהמה כידוע נקנית במשיכה, הסיבה לכך היא כיון 'שבהמה אדעתא דמרא אזלה' – הבהמה אין לה דעת בפני עצמה וכל מה שהיא הולכת או פועלת הוא מכח דעת בעליה.
בגמרא במסכת חולין מובא 'אדם ובהמה תושיע ה' אמר רב יהודה אמר רב, אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה'. כלומר אנשים חכמים אלו אותם שדווקא מחמת היותם ערומים בדעת ובעלי דעה והשכל מופלגים יותר מכל אדם הם משימים את עצמם כבהמה הנתונה לחסדו ולדעתו של המנהיג אותה ושיודע מה טובתה ומה היא הדרך הנכונה והראויה.
זהו פירוש הדבר והמצב הנכון ביותר, משכני דווקא בגלל שאחריך נרוצה. המשכני גופא הוא הוא בעצמו המצב החזק ביותר של אחריך נרוצה.
אם נרצה זוהי הגאולה האמיתית. גאולת הנפש אותה אנו חוגגים כל שנה מחדש, זו שהתרחשה במצרים ומאז מתחדשת בכל שנה ושנה עד גאולת תשפ"ג הפרטית של כל נפש ונפש מישראל. כאשר אדם מגיע מבחירתו למסקנה שהוא 'מפקיר' את כל יישותו ונותן אותה לבורא העולם שימשוך אותו כרצונו או אז נגאלת נפש האדם מכבלי היצר ויוצאת מן המיצר למרחב לרוץ אחר אלוקיה ולידבק בו.