החיים לא האירו פנים להרמן סנדרס. הוא היה בסך הכול בן שש כאשר אביו נפטר בפתאומיות, התייתמותו מאביו השאירה אותו ואת אמו ללא משענת יציבה וללא פרנסה. מכורח המציאות החלה אמו לצאת לעבודה במשך שעות ארוכות כדי לפרנס את ילדיה, והרמן נאלץ להישאר שעות ארוכות בבית ולשמור על אחיו ואחותו הקטנים. בלית ברירה הוא החל לבשל לבד אוכל לעצמו ולאחיו, ועם הזמן הוא רכש מיומנות בבישול הרבה יותר משאר בני גילו.
כאשר היה בן שתים עשרה התחתנה אמו פעם נוספת, אבל אביו החורג ממש לא הסתדר אתו ואף היה נוהג להכותו, והוא החליט לברוח. הוא החל לעבוד בכל מיני עבודות כדי להתקיים תוך שהוא מנסה להמשיך את לימודיו בבית הספר, אבל בגיל שש עשרה הוא נשר מן הלימודים ובנוסף הספיק להיזרק מארבע עבודות שונות.
כאשר הגיע לגיל עשרים ואחת הוא התחתן, שנה לאחר מכן הוא כבר היה אבא לבת קטנה. הוא ניסה להתפרנס תקופה מסוימת כנהג ולאחר מכן כטבח ושוטף כלים בבית קפה, אולם לא הצליח בשום עבודה. בנוסף, בגלל המצב הכלכלי ביתו כמעט התפרק. במשך השנים הוא ניסה לעבוד כסוכן ביטוח אבל לא כל כך הצליח, הוא ניסה להתקבל לבית ספר למשפטים אולם נדחה על ידם. במקביל הוא התגייס לצבא ועלה בדרגות אבל גם שם הוא חווה לבסוף כישלון גדול. הוא המשיך לנסות את מזלו כחשמלאי וככבאי אבל גם זה לא ממש הלך לו…
כשהגיע לגיל 40 הוא התקבל לעבודה כמגיש אוכל בתחנת שירות שניצבה על אם הדרך ליד העיירה קנטקי. בשלב מסוים הוא החליט להשתמש בכישרון הבישול שאותו פיתח בילדותו והחל להכין מנות טעימות במיוחד. במשך השנים הוא פיתח כמה מתכונים מיוחדים לטיבול עוף מטוגן כשהוא שומר על המתכון בסוד. אנשים החלו לאהוב את האוכל שלו, ולאחר עשר שנים הוא החליט לפתוח מסעדה משלו מעבר לכביש. עם הזמן השם שלו התפרסם והוא התחיל לפתח מתכונים סודיים עם כל מיני עשבי תיבול ייחודיים, וסוף סוף הגיעו חייו למי מנוחות… כך לפחות היה נראה לו נכון לעכשיו.
בגיל 62, לאחר חיים לא קלים בכלל, הגיעה המכה הגדולה. המדינה החליטה לסלול כביש מהיר במקום הכביש הקודם ולשם כך הוא היה חייב לפנות את המסעדה שלו. הוא מכר את כל הציוד של המסעדה והתחיל לשלם את כל החובות שהצטברו לו בהליך הפינוי, ובסופו של דבר גילה שנותר ללא מאומה. הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי, ולאחר המתנה הגיע מהם צ'ק על סך $105 בלבד, וזה בעצם היה כל כספו עלי אדמות.
בשלב זה היה הרמן מיואש לחלוטין ואיבד כל תקווה לחייו. אנשים בגילו כבר עוזבים את עבודתם ומתחילים לחיות מכספי הפנסיה, ואילו לו אין אפילו דולר אחד כחיסכון. הוא התיישב תחת אחד העצים והתחיל לכתוב צוואה…
הזיכרונות מימי הזוהר בהם היה מבשל מעדנים החלו לצוף בראשו מחדש, הוא העביר מול עיניו את המתכונים הסודיים שהמציא בעבר, ואת קריאות ההתפעלות שיצאו מפיות הסועדים הקבועים. ואז חדרה אל תודעתו העובדה שהוא בעצם יודע לעשות משהו שהרבה אחרים ממש לא יודעים – לבשל מעולה! ואולי בעצם אף פעם לא מאוחר להתחיל הכל מהתחלה.
הוא פדה את הצ'ק שקיבל, וקנה מחבת מיוחדת ב-87 דולר. בשארית הכסף הוא קנה מעט עוף ותבלינים והחל לעבור מבית לבית בעיירה קנטקי הסמוכה. התושבים שהכירו אותו מהימים בהם עבד במסעדה, החלו להזמין אצלו מנות, עד שלבסוף הצטבר לו סכום כסף נכבד עמו הצליח לפתוח מסעדה חדשה.
הוא התחיל להסתובב ברחבי ארצות הברית וחתם חוזי זכיינות עם מסעדות שרצו למכור את המנות הסודיות שלו. כך תוך זמן קצר הפך הרמן למיליונר, כאשר עוד ועוד מסעדות שלו נפתחות ברחבי העולם. לאחר עשר שנים נוספות כבר היו לו יותר מעשרת אלפים סניפים.
בגיל 88, הרמן סנדרס, מייסד 'קנטקי פרייד צ'יקן' (KFC) הפך למיליארדר, עם יותר מ-20 אלף סניפים ב-123 מדינות. הרמן הראה לנו חזק יותר את הנוסחה כי גם רגע לפני הייאוש הגדול, אפשר לצמוח ולהתחיל את הכל מחדש.
*
ישנם הרבה אנשים שמעט קושי גורם להם להרים ידיים. אפילו כישלונות קלים בלימודים או עם חברים הופכים אותם לבעלי דימוי עצמי נמוך; ויש כאלו שבאמת מתמודדים עם חיים לא פשוטים והקושי שלהם הוא ממשי. אבל צריך לדעת שהנפילות הללו תמיד יכולות להוביל אותנו למקום גבוה יותר ועם כישורים הרבה יותר טובים לעתיד. לא צריך להפוך למיליונר בשביל להצליח בחיים, החיים עצמם הם ההצלחה הכי גדולה שיש לאדם, מה שנותר הוא רק להציב מטרות טובות ולהתקדם הלאה ללא חשש.
תורתנו תורת חיים ובה מצויות ההנחיות לאדם מישראל כיצד יחיה את חייו בצורה הטובה ביותר. כיוון שכולנו קרוצי חומר העלולים לשגות ולהיכשל, חשוב לנו מאוד לדעת כיצד להתמודד עם כישלונותינו. לדעת שאין כל סיבה לשקיעה בעצבות ובחוסר מעש, ולנפילה בזרועות הייאוש. צריכים לזכור שבמלחמה יש קרבות ומערכות, פעמים נופלים ופעמים מנצחים. המלחמה ממשיכה, וגם אם מעדת היום, עליך להתעשת ולהתחזק ולהתכונן לקרב הבא. הדבר היחיד שיכול לגרום לך להפסיד את כל המלחמה זה היאוש. כי לא זו בלבד שהאדם נופל בקרב שדוד, אלא הוא נכנע לגמרי ולא ממשיך להלחם יותר.
מי שיודע ליפול נכון, לקום מהר וללמוד מכל נפילה, מוצא את עצמו חופשי יותר להתנסות, לפרוץ גבולות, להעז ולהצליח. כישלון אינו סוף העולם כי אם מאיץ לכיוונים חדשים ולהצלחה גדולה.
הרוצה להצליח בעבודת ה' צריך לשנן לעצמו כי "אין ייאוש בעולם כלל" (מוהר"ן מברסלב זי"ע). ואם חס וחלילה נפלת היום, תקום מהר ותתחזק ותחזור להתמדתך בתורה ובעבודה. וכמה שתשתדל להתחזק, ככה תזכה לסייעתא דשמיא.
*
מסופר על ממציא נורות החשמל תומס אדיסון אשר כינס בשעתו את חבריו הקרובים פעם אחר פעם כדי לחזות ב'נס' האור הנדלק בנורה. הנס לא התחולל והם נשארו בחושך. אילו התייאש, לא יכולתם לקרוא כרגע את השורות הללו מתחת נורת החשמל שמעליכם. והיו לו כל הסיבות להתבייש, להתייאש ולהימנע מניסיון נוסף. לקראת כל ניסיון הוא נהג לשלוח לחבריו הודעה בהולה 'חובה עליך להגיע'. בהיותם תפרנים ואביונים, הם צירפו אגורה לאגורה כדי לקנות כרטיס לרכבת. הם ישבו אצלו והמתינו לזריחה הגדולה, אך אפס. הם גרדו את הראש במבוכה ושבו לבתיהם.
אבל באחת הפעמים, הפלא ופלא, זה עבד. אדיסון ניסה כ-2,000! אפשרויות (חומרים שונים) לפני שגילה שחוט כותנה מפוחם מתאים לשמש כחוט להט בנורה. לאחר שהצליח סוף סוף אמר: "לא נכשלתי, רק מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות!".
אמר פעם אדם חכם, כי עקומת ההצלחה זהה לצורה V, שהוא סמל ההצלחה. כדי להגיע מפסגה אחת בחיים לפסגה השניה, לעיתים יש לצלול לתחתית לצורך עליה מחדש! כדאי שנאמץ לעצמנו את האמת הבוהקת הבאה: "אין דרך להצליח חוץ מאשר להיכשל!".
(הרב יואל ארזי, גיליון 'אור שרה')
איך נולדו ספרי
כבחור צעיר חלמתי להיבחן על כל הש"ס וארבעת חלקי שולחן ערוך, אבל לא הייתה לי שום תכנית מה אני עושה לאחר מכן, ב"ה בגיל 23 נבחנתי על כל הש"ס והסיום היה בברית של בני הרב מ. שליט"א, בגיל 35 נבחנתי גם על ארבעת חלקי שולחן ערוך, למחרת הבחינה חוויתי משבר גדול אין לי שום שאיפות לכלום, מה אני עושה כעת, הגעתי לכולל בשעה 12 בצהריים לא הייתה לי שום סיבה לבוא קודם, זה היה בתקופה שרמת שלמה אוכלסה, ואז היה דיון שלם בכולל על פורים י"ד או ט"ו, אמרתי לאברכים שיש תשובה של הרבי על קרית צאנז בזמנו, אמר לי ראש הכולל אולי תלמד את התשובה ותאמר על זה שיעור בכולל, כל השאר היסטוריה