כתובות עז
מדוע לא הסכים הקב"ה שמשה רבנו יכנס לארץ ישראל אף לא לרגעים ספורים ויחזור?
אמר קודשא בריך הוא: אי איתשיל אשבועתא ניהדר, אי לא – לא ניהדר ישנו מדרש פליאה על הפסוק אַתָּה הַחִלֹּותָ לְהַרְאֹות אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ … אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ (ג, כג- כה) זה, שמשה אמר לקב"ה: "כבר התרת לי שבועה במדין ["החילות" לשון חילול שבועה], אעברה נא ואראה את הארץ!".
והוא משולל הבנה: איזו שייכות יש בין שבועת מדין לראיית הארץ?
והנה מסופר בגמרא (כתובות עז.) שרבי יהושע בן לוי ביקש ממלאך המות להראות לו את חלקו בגן עדן, וכשהראה לו מה שרצה קפץ רבי יהושע מעל החומה ונשבע להישאר שם, ונשאר בפנים. אמר הקב"ה: אם הוא נשבע בעבר שבועה ונשאל עליה להתירה – יחזור לעולם הזה, ואם לאו – ישאר כאן. וכיון שלא נשבע ונשאל להתיר שבועתו – נשאר שם.
מעתה, משה רבינו סבר שהסיבה שהקב"ה לא מראה לו את הארץ היא מפני שאולי כאשר משה יראה את הארץ הוא יקפוץ לתוכה וישבע להישאר שם. ולכן אמר: הרי "כבר התרת לי שבועה במדין" והרי מידתך היא שאם נשבע ונשאל להתיר שבועתו – אינו יכול להישאר במקום שנשבע להישאר שם, ואם כן "אעברה נא ואראה את הארץ", רק אראנה ואח"כ אחזור לחו"ל…
[גליון תורת הקריה – קול יהודה]