כתובות נד
מדוע לא רצו הדברי חיים והצמח דוד להיכנס לפונדק?
הא לא נתפייסה
פעם אחת היה הצמח דוד זי"ע, בצאנז בשבת, וביום ראשון ליווה הדברי חיים את הצמח דוד והלכו עד הכפר הסמוך לצאנז, והיה שם יהודי בעל הקרעטשמע (פונדק) ששמע שהצדיקים באים לכאן, קיבל את פניהם וביקש מהם שיבואו לביתו לסעוד אצלו.
פתאום באה אלמנה אחת בבכיות אצל הצדיקים, וצעקה האיך יכולים אתם ליכנס לבית זה, הלא יש לי תביעת ממונות על קרעטשמע זו. אמר הדברי חיים להצמח דוד שאינו יכול ל היכנס עד שיברר הדבר על פי די תורה. והושיבו בית דין שם על אתר עד שביררו הכל, והפסק יצא לטובת בעל הקרעטשמע. ואמר אחר כך הדברי חיים להצמח דוד, דינובער רב עכשיו יכולים להיכנס, אבל הצמח דוד סירב להיכנס עד שתתבטל טענת האלמנה לגמרי. אבל האלמנה בכתה עוד ועמדה בטענתה, וישבו הבית דין עוד הפעם. והבעל הבית לקח מעות ופייס את האלמנה לגמרי לפנים משורת הדין, והאלמנה נתפייסה, ואז אמר הצמח דוד עכשיו יכולים להיכנס. שאל הדברי חיים למה סירב עד עכשיו להיכנס בו, הלא הפסק הלכה היה על פי הדין והיושר. ענה הצמח דוד, כתיב בפסוק אם ענה תענה אותו וגו' שמוע אשמע צעקתו, וקשה מהו כפל הלשון 'ענה תענה', ועוד מהו לשון 'אותו' ו'צעקתו' היה לו לכתוב בלשון רבים. אלא על כרחך צריך לומר, שכשמצערים האלמנה ויתום בעולם הזה אפילו כשאינם צודקים, הבכיות מעוררות את האב בעולם העליון, ומצטער גם האב בעולם העליון, והוא הולך לכסא הכבוד וטוען עבור אשתו ובניו. וזוהי הכוונה, 'אם ענה האלמנה ויתומים, תענה אותו', הכוונה על האב. וגם הלשון 'אם צעוק' היינו אם יצעקו האלמנה והיתומים, אז 'יצעק' הוא אלי, ואשמע 'צעקתו' של האב, ומטעם זה סירבתי להיכנס לביתו עד שתתפייס האלמנה. (צמח דוד בן בעל בני יששכר).
(גליון סיפורים נפלאים)