סימן תלא /// סעיף ב'
- מי שמתפלל בזמן, יתפללו ואח"כ יבדקו, משום שיש טורח לקבץ את האנשים אח"כ למעריב, וגם אין חשש שמא הוא ישכח, שהרי מעריב זה דבר קבוע, שלא חוששים בו שמא ימשך.
- המתפלל בביתו ייתן לאחר שיבדוק, והוא יתפלל, שע"י זה הוא ירויח את שניהם, (וצ"ב והרי מצוה בו יותר מבשלוחו), ואם אין לו שליח שיבדוק יתפלל ואח"כ יבדוק, אמנם אם הוא רגיל להתפלל ביחידות בביתו, יקדים את הבדיקה, שהרי עד כמה שהוא רגיל לא חוששים שמא הוא ישכח, והחוק יעקב כתב שלעולם הוא יתפלל קודם, משום שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ובסברת החולקים מבאר השו"ע הרב שהרי מצות ק"ש ומעריב היא כל הלילה ואם אומרם בהמשך הלילה הוא לא עובר על הדין, משא"כ הבדיקה מלכתחילה היא בתחילת הלילה, ואם לא בדק בזמן, הוא עבר על הדין.
- אם התחיל ללמוד או לעשות את המלאכות הנ"ל מבעו"י בזמן שהיה מותר מלכתחילה, דעת השו"ע שלא יפסיק, שהרי אפילו לק"ש שהיא מדאו' איתא לעיל שאם התחיל בזמן ההיתר לא צריך להפסיק, ואילו דעת הרמ"א שיפסיק, שהרי עיקר המצוה היא בתחילת הלילה, וצריך לעשות את המצוה כתיקונה, וכך פוסק הרמ"א למעשה שיפסיק, ומ"מ לא חייב להפסיק אלא כשיגיע זמן של צאה"כ.
- אם התחיל ללמוד או את המלאכות בזמן שהיה צריך לבדוק, א"כ היות ובדיקת חמץ היא מדאו' כשלא ביטל, לכן צריך להפסיק.