האם מי שהולך ללוויה פטור מקריאת שמע?

ז' כסליו- סימן ע"ב סעיף א'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר להתחיל לוויה לפני קריאת שמע ?

מי מנושאי המיטה פטור מקריאת שמע?והיכן מותר לקרוא קריאת שמע בשעת ההספדים?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ע"ב סעיפים א' – ד']  

חיוב קריאת שמע של נושאי מיטת המת

נושאי מיתת המת, פטורים מקריאת שמע, בין אותם שלפני המיטה, ובין אותם שלאחרי המיטה, בין אלו שמחליפים את נושאי המיטה, ובין מחליפי המחליפים, כולם פטורים מקריאת שמע, משום שעוסק במצוה פטור מן המצוה, וכל זה דווקא לאלו שיש למיטה צורך בהם, אבל אלו שאף פעם לא יגיע למיטה צורך בהם, הדין הוא, שהם לא נחשבים לעוסק במצוה, והם חייבים בקריאת שמע, ואומר המשנה ברורה, שהסעיף שלנו מדבר, על החברה שתפקידה לעסוק בצרכי המת, ואותם אלו שנושאים את המת, אז אפילו אם יש מהם כאלו שעומדים רחוק מהמיטה, בכל זאת הם מוגדרים כעוסק במצוה, כיוון שהם חברה שמיוחדת לנשיאת המת, וממילא הם חפצים לזכות בנשיאת המיטה, וממילא הם מוגדרים כעוסק במצוה, אבל אם אין חברה מיוחדת לכך, אלא סתם אנשי העיר נושאים את המיטה, באופן כזה, אלו שעומדים סמוך למיטה וזוכים במצות נשיאת המת, הם פטורים ממצות קריאת שמע, אבל אלו שעומדים רחוק יותר, מכיוון שהם לא קשורים לנשיאת המת, הם חייבים בקריאת שמע, שואל המשנה ברורה, גם אלו שאין למיטה צורך בהם שעל זה אומר השולחן ערוך שהם לא מוגדרים כעוסק במצוה והם חייבים בקריאת שמע, תיפוק ליה שעצם הלווית המת היא מצוה, וזה עצמו יפטור אותם מקריאת שמע ? ומבאר המשנה ברורה, הלווית המת אינה מצוה הפוטרת מקריאת שמע, משום שאפשר לקיים את שניהם, על ידי שיאמרו קריאת שמע תוך כדי הלווית המת, ורק אלו הטורחים בנשיאת המת, קשה להם לומר קריאת שמע, עוד שואל המשנה ברורה, לשון השולחן ערוך, 'נושאי המיטה חילופיהן וחילופי חילופיהן בין אותם שלפני המיטה בין אותם שהם לאחרי המיטה פטורים מקריאת שמע', מה זה 'חילופיהן', הרי למדנו בשיעור הקודם, שאדם המשמר את המת, הוא מוגדר כעוסק במצוה והוא פטור מכל המצוות, אבל אם יש שניים ששומרים, אחד קורא ואחד משמר והם מתחלפים ביניהם, וגם כאן, חילופיהן וחילופי חילופיהן, למה שלא יקראו בינתיים קריאת שמע, והרי הם עכשיו לא נושאים את המת? ואומר המשנה ברורה, מכיוון שהם צריכים להיות מזומנים שפתאום מישהו מנושאי המיטה יתעייף וייתן להם לישא את המיטה, לכן כל הזמן הם מוגדרים עוסק במצוה.

הלווית המת סמוך לזמן קריאת שמע

אין מוציאים את המת לקבורה סמוך לזמן קריאת שמע, משום שהלווית המת עלולה להימשך, ולבטל את הציבור מקריאת שמע, ולכן צריך להמתין עד שרוב הציבור יקרא קריאת שמע, ואז יכריזו על מועד הלוויה, ואם כבר הוציאו את המת והגיע זמן קריאת שמע, לא מפסיקים את ההלוויה באמצע כדי לקרוא קריאת שמע, אלא ממשיכים בקבורתו, אף על פי שיעבור זמן קריאת שמע, כיוון שעוסק במצוה פטור מן המצוה, וכל זה רק לאלו שיש למיטה צורך בהם, וזה הכל לגבי קריאת שמע של שחרית, אבל לגבי קריאת שמע של ערבית, יש בעיה, כיוון שאם הם ימתינו על ההלוויה, הם עוברים על איסור של 'לא תלין', ולכן, אם זה עומד לפני זמן קריאת שמע של ערבית, לא ימתינו עד שהקהל יקראו קריאת שמע של ערבית ואחר כך יקברו, כיון שיש דין לקבור באותו יום ממש, אלא יתחילו עם מסע ההלוויה, אף על פי שזה יהיה על חשבון קריאת שמע של ערבית.

קריאת שמע בשעת ההספדים

בשעת ההספד על המת, אין דין של עוסק במצוה, ויכולים להישמט אחד אחד ולקרוא קריאת שמע, אבל אסור לקרוא בפני המת משום 'לועג לרש', ואם אין המת מוטל לפניהם, קוראים ומתפללים במקומם, והאונן יושב ודומם.

קריאת שמע בדרך לשורת האבלים

לאחר שקברו את המת, האבלים עושים שורה למנחמים שינחמו אותם, ובינתיים, מהקבר עד השורה, יכולים להספיק לקרוא קריאת שמע, ואפילו פסוק אחד בלבד מספיק.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן