שליח פיצה או שליח מצוה?
אני עובד כשליח פיצה. באחת הכתובות לא התמצאתי, והתקשרתי ללקוח כדי שיכוון אותי כיצד מגיעים לביתו. עמדתי מתחת לבניין שלהם, התקשרתי שוב ושוב כעשר פעמים ללא גוזמה. התחלתי להתייאש מלמצוא את דלת הבית, אך לפתע מבין השיחים בחשיכה בצבץ משהו לבן. ניגשתי לחפץ והנה בידי ארנק עם כרטיסי אשראי וכסף ועוד ועוד פריטים.
עליתי לבניין ועל הדלת הראשונה שדפקתי שאלתי היכן מתגוררת המשפחה שפרטיה הופיעו בארנק. תיכף נענתה אם הבית ואמרה שהיא זו… שאלתי אם הארנק שייך לה, והיא הייתה המומה כיצד הגיע הארנק לבין השיחים..
הסתבר שבנה הקטן מצא את הארנק, וכדרך משחקם של קטנים השליך אותו דרך החלון לבין השיחים.
חזרתי לאופנוע ממצוות השבת אבידה, ומיד צלצל הסלולרי. מעבר לקו היתה המשפחה שהזמינה את הפיצה. עתה שמחתי והבנתי כי כל העיכוב היה כדי שאזכה במצוות השבת אבידה, ומשסיימתי את המצווה חזרו אלי מעצמם בהתנצלות שלא שמו לב לשיחות שלא נענו…
בעל המעשה: א.ש.
פגישה (לא) מקרית
זה קרה בתקופה שעבדתי בעבודות מזדמנות, ובעקבות בעיה רפואית לא יכולתי לעבוד תקופה ממושכת. ביקרתי בדירה של חבר ושוחחנו על מצבי הפיזי שאינו מאפשר לי לעבוד ועל מספר חובות שאם לא אשלם אותם במיידי הם ילכו ויתפחו ללא רחם, כאשר תירוצים של מצב בריאותי לא תקין לא עוצרים את הריביות וכו'.
ידעתי שלחברי הטוב אין אפשרות כלכלית לעזור לי, אבל לשוחח ולפרוק את אשר על הלב בכל זאת משחרר אבן קטנה מהמעמסה.
כעבור זמן מה משיחתנו, הוא ירד למכולת לקנות כמה מצרכים. כאשר חזר הוא התפרץ לבית באושר ובשמחה באומרו: "אני לא מאמין!!! אתה לא תאמין!!!"
וכך חזר על המשפט מספר פעמים עד שזרק לעברי חופן שטרות ואמר: "לך תכסה את החובות!!!" עדיין לא הבנתי מה קורה, ואז הוא הסביר: הלכתי למכולת ובדרך פגש אותי חבר טוב, הוא שאל אותי אם יש לי מישהו נזקק שאני מכיר באופן אישי, תיכף חשבתי עליך ואמרתי לו: 'בהחלט'… הוא שלף מהארנק את הכסף ואמר שאלו כספי מעשר והוא מחפש מישהו שבאמת זקוק לכסף…"
"אתה מבין מה קורה כאן?! אתה במצוקה, לי אין איך לעזור, ובדרך למכולת פוגש חבר טוב שלא פגשתי תקופה ארוכה, והכל כדי להושיע אותך!!!"
הייתי המום מגילוי ההשגחה. עכשיו היה לי די כסף לכיסוי החובות הדחופים ועוד סכום קטן להעביר את התקופה עד ששבתי לאיתני כבראשונה וברוך ה' חזרתי להתפרנס מיגיע כפי בכבוד.
מעשה דומה אירע לי בהזדמנות אחרת, אלא שכאן זכיתי אני להיות השליח המוסר ולא המקבל. היה זה סמוך ליום כיפור כשפגשתי חבר טוב שנקלע לחובות כבדים. לא היתה לי דרך לעזור לו כלכלית, אך עודדתי אותו במילים טובות ובסיפורי אמונה. כאשר נפרדנו, כאב לי עליו מאוד וביקשתי מה' לעזור לו.
כעבור כמה שעות נתקל בי שכן טוב ושאל אם אני מכיר עני הגון שזקוק למזומנים. השבתי בחיוב, הוא שלף חופן שטרות מפדיון כפרות שעשה עבור בני ביתו. תיכף צלצלתי לאותו חבר ונסעתי אליו למסור לו את הפדיון, ששימח אותו עד מאוד והקל עליו את המעמסה הכלכלית שנושא על שכמו יום וליל.
בעל המעשה: י. א. ש.
יושב ומזווג זיווגים
אני לא שדכנית ולא מתעסקת בתחום כלל וכלל, אבל מה שאירע רק מראה עד כמה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים.
מעשה שהיה כך היה: אני עובדת בסמינר לבנות, והנה יום אחד הופיעה תלמידה לשעבר בבית הספר, ומאחר וכבר חלפו כמה שנים מאז תום לימודיה, התעניינתי בשלומה. בתוך השיחה עלה כי היא טרם מצאה את זיווגה. לקחתי ממנה פרטים ואמרתי לה כי אם יגיע לאוזניי משהו מתאים אצור איתה קשר, ובכך נפרדנו.
כמה ימים אחרי השיחה הגיעה תלמידה נוספת שגם היא סיימה את לימודיה לפני כמה זמן, ובתוך השיחה אמרה שיש לה אח כליל המעלות, ממש בחור חמד, ואם אשמע על שידוך מתאים עבורו…
הפרטים שהיא מסרה היו נשמעים לי מתאימים עבור התלמידה ששוחחתי עמה אך לפני כמה ימים. הבנתי שמשמים מזמנים לפתחי שידוך. תיכף הצעתי את השידוך, ובפרק זמן קצר התרצו הצדדים לשידוך וענבי הגפן בענבי הגפן יצא השידוך הנאה ונכנסו בברית האירוסין בשעה טובה ומוצלחת! נסתרים דרכי ה', וכמה מתוקים הם כאשר מתבוננים מעט ורואים כיצד פועל ה' בדרכים נפלאות!
בעלת המעשה: ב.ש.
(גיליון טיב הקהילה מס' 402)