הסיפור הבא ארע עם מרצה חשובה, הרבנית מרת בארג שתחי'. מרת בארג נולדה בברית המועצות לשעבר, לאביה אשר מסר את נפשו בקיום מצוות תחת המגף הקומוניסטי. בהרצאותיה ובסיפוריה היא מעבירה את עצמת הרוח שירשה מבית אביה.
הסיפור הבא נולד בתוך כדי הרצאה.
"היה זה לפני כחמש עשרה שנה", פתחה גב' בארג וסיפרה, "בפעם הראשונה בה הרציתי בכנסי 'שמירת הלשון'. עם פתיחת ההרצאה התחלתי לספר ולהמחיש 'אוזן שומעת' מה היא.
"אנשי הקג"ב אורבים מעבר לדלת, תיארתי. על כל מילה שלא היתה צריכה להאמר, לפי שיטתם כמובן, משלם הדובר מחיר יקר. אם היינו מרגישות תמיד שלכל מילה שלילית יש מחיר, אמרתי להן, היינו חושבות הרבה מאוד קודם. היינו פוחדות לומר מה שלא צריך. הבעיה שלנו היא שהעונש על מילה מיותרת לא מגיע באופן מיידי. ברוסיה פחדנו לומר מה שלא צריך, הקג"ב פעל באופן מיידי והתוצאה היתה מוחשית מאוד…
"'אנחנו לא צריכות את זה…' נשמע לפתע קול בחדר הצפוף והקטן בו התקיימה ההרצאה. היתה זו מאזינה שישבה קרוב מאוד אלי".
גב' בארג מצאה את עצמה המומה. מה לא מצא חן בעיני המאזינה? היתה זו ההרצאה הראשונה שלה בכנסי 'שמירת הלשון האם היא לא יודעת לדבר באופן מתאים? האם המאזינות מרגישות מאוימות מסיפורי קג"ב? מדוע 'אנחנו לא צריכות את זה'?
ממשיכה ומספרת גב' בארג: "דפיקות הלב שלי נשמעו כמעט בקול רם. מה פירוש 'היא לא צריכה'? את מה? האם עלי לקום וללכת? או שמא להמשיך? מה אעשה?… ניסיתי להמשיך ולדבר כשאני מסתירה את המתחולל בקרבי. במשך כל ההרצאה, קרוב לשעה, הייתי נסערת, מתוחה ולחוצה. שאלתי את עצמי האם זה בסדר שאני ממשיכה לדבר.
"וכמו כל סוף מגיעה לבסוף גם סיומה של ההרצאה. ואז, מה קורה?
"'תודה רבה, מאד נהנינו', נשמע קול קצת מוכר. היה זה לא פחות ולא יותר מאשר אותה אשה שהסעירה אותי בשעה האחרונה.
"רגע, אבל אמרת שלא צריך את זה?! שאלתי.
"'אני אמרתי?' – התפלאה האשה, ולא הבינה.
"את הכרזת בתחילת ההרצאה ש'אנחנו לא צריכות את זה', אז אם אינך זקוקה להרצאה, מדוע את כעת מודה לי?
"אה, אני אמרתי ש'אנחנו לא צריכות את זה' – אמרה, והצביעה על המאוורר…
"שתינו פרצנו בצחוק משוחרר, ואני למדתי המון… דוגמא כזו יכולה להצביע על חוסר הבנה ותקשורת לקויה. כמה טוב שהמשכתי לדבר כאילו לא אירע דבר. כמה טוב שהגעתי לבירור העניין. בסך הכל מאוורר…
"פעמים רבות אנחנו שומעים מילה, בטוחים שהבנו אותה היטב, ועל סמך זאת ממהרים להסיק מסקנות. גם אם לא נצליח תמיד תגיד להגיע ל'מאוורר' הספציפי שטמון במילה ששמענו, נזכור תמיד שייתכן שהוא קיים שם. נמנע מהסקת מסקנות וחריצת גורלות על סמך מילה שנשמעה".
(גיליון 'איש לרעהו')