נקית את הידים במים ובסבון ונותר צבע על גבי היד - האם זו חציצה? • דבר שמסירים אותו מהיד רק בשבת ולא בימות החול - האם נחשב לחציצה? • חולה האוכל ביום הכיפורים - האם יטול רק את האצבעות או את כל כף היד?
יום חמישי ד' בתשרי תשע"ז
נקית את הידים במים ובסבון ונותר צבע על גבי היד - האם זו חציצה?
דבר שהדרך להקפיד להסירו, נחשב כחציצה בנטילת ידים לסעודה. ומי שידיו התלכלכו בדבר החוצץ, וניקה אותם היטב במים ובסבון, ונותר רושם של צבע על גבי היד, אין זו חציצה. ודבר שיש המקפידים להסירו, ויש שאינם מקפידים - למקפידים נחשב הדבר כחציצה, ולאלו שאינם מקפידים, אינו נחשב כחציצה אלא כשמכסה את רוב מקום הנטילה. ולכן, לדוגמה, סייד שידיו מלוכלכות תדיר בסיד, אין הדבר נחשב כחציצה לגביו, אך מי שאינו סייד, אם ידיו מלוכלכות בסיד שיש בו ממשות, דהיינו בעובי המורגש במישוש, הרי זו חציצה. [סעיף ב וס"ק יב ו־יד; וראה ס"ק ז; ביאורים ומוספים דרשו, 24; וראה שם, 15]
דבר שמסירים אותו מהיד רק בשבת ולא בימות החול - האם נחשב לחציצה?
דבר שהדרך להסירו בהזדמנויות שונות, כגון טבעת שמסירים אותה בעת לישת בצק, נחשב כחציצה על אף שבדרך כלל נמצא על היד. ונחלקו הפוסקים אם דווקא כשהסרתו מזדמנת לעתים קרובות, או אף אם היא מזדמנת לעתים רחוקות. וכן נחלקו הפוסקים אם דבר שמקפידים להסירו לקראת שבת חוצץ בימות החול. ויש שכתבו שדווקא אם ההסרה מזדמנת בזמנים בלתי קבועים - כמו בשעת לישת בצק - נחשב הדבר לחציצה, אבל כשמזדמנת בזמנים קבועים, כמו שבת, אין הדבר נחשב לחציצה בזמנים בהם אין מסירים אותו; אך יש להקפיד ליטול ברביעית מים בבת אחת. [סעיף ג וס"ק יח-יט; ביאורים ומוספים דרשו, 21]
חולה האוכל ביום הכיפורים - האם יטול רק את האצבעות או את כל כף היד?
לדעת ראשונים רבים, אין צורך לשפוך את המים בנטילת ידים אלא על האצבעות, עד לנקודת חיבורן לכף היד. ולדעת רבים אחרים מקום הנטילה הוא עד נקודת חיבור כף היד לזרוע. לדעת השולחן ערוך עיקר ההלכה כדעה הראשונה, אך ראוי לנהוג כדעה השניה; ולדעת המשנה ברורה ופוסקים נוספים - חובה לנהוג כדעה השניה, וכן המנהג; ואף חולה האוכל בתשעה באב וביום הכיפורים, יטול עד הזרוע. ואם כף היד מלוכלכת מזיעה או דבר אחד, לכל הדעות חובה ליטול עד הזרוע. והמקל בשעת הדחק לנהוג כדעה השניה, אין למחות בידו. [סעיף ד, ס"ק כ-כא, וביה"ל ד"ה וראוי; ביאורים ומוספים דרשו, 34]