יום רביעי י' בתשרי תשע"ז
האם ניתן ליטול ידים מבקבוק?
בנטילת ידים לסעודה, צריך לכתחילה ליטול את כל היד בבת אחת, ואם שופך את המים בכמה שפיכות - לא ישהה ביניהן כלל. ולכן אין ליטול מכלי שפיו צר כל כך עד שצריך לשהות בין השפיכות. ובדיעבד, אם נטל רק חלק מידו - אם היד עדיין לחה במידה של 'טופח על מנת להטפיח', דהיינו שאם יגע בה אדם אחר, יֵרטב דבר אחר ממגעו, רשאי להוסיף וליטול רק את חלק היד שעדיין לא נטל, כיון שבאופן זה נחשבת הנטילה השניה כהמשך של הנטילה הראשונה. אולם, אם היד כבר התנגבה מעט, אינו יכול לשוב וליטול רק את החלק הנוסף שטרם נטל, כיון שחכמינו ז"ל תיקנו ליטול את היד כדרך נטילה, ובדרך כלל נוטלים את כל היד בבת אחת; וצריך ליטול את כל היד מחדש. [סעיף ג, וס"ק כה, כז, כח, כט ו־ל; ביאורים ומוספים דרשו, 23]
טפטפו מעט מים מהברז בשעת הנטילה - האם צריך ליטול שנית?
כאמור, אם נטל את מקצת היד, והיד התנגבה מעט, אינו רשאי ליטול את החלק הנוסף לבדו, וצריך ליטול את כל היד מחדש; ונחלקו הפוסקים בנוגע לניגוב היד לפני הנטילה: יש אומרים שאין צורך לנגבהּ, אם משום שלדעתם מים אלו לא נטמאו, ואם משום שאף על פי שנטמאו - מֵי הנטילה יטהרו אותם; ויש אומרים שצריך לנגבהּ, משום שלדעתם המים נטמאו, וכן לדעתם אין בכח מֵי הנטילה לטהר מים שלא באו על היד בדרך נטילה הראויה. ולדעת המחמירים, כך הדין גם במקרה שטפטפו מעט מים מן הברז על היד במהלך הנטילה - שהמים נטמאים מהיד, וכיון שלא באו על היד בדרך נטילה, צריך לנגבהּ וליטול שנית; ויתכן שאף לדעה הראשונה צריך ליטול את הידים שנית. [ס"ק כז; ביאורים ומוספים דרשו, 22]
נטלת יד אחת ונגעת בשניה לפני שנטלת גם אותה - האם צריך ליטול שנית?
מי שנטל יד אחת כדין, וטרם שנטל את ידו השניה נגע בידו השניה - אף אם עשה כן כדי להעביר ממנה לכלוך לפני הנטילה - נטמאו שתי ידיו, כיון שידו השניה טמאה, ומטמאת את המים הבאים עליה מהיד הראשונה, ותוך כדי הנגיעה שבים מים אלו ומטמאים את היד הראשונה. ולפיכך, עליו ליטול שנית; וטרם הנטילה, ינגב לפחות את ידו השניה, ונחלקו הפוסקים אם צריך לנגב גם את ידו הראשונה. ואם שפך על ידו, או על שתי ידיו בזו אחר זו, פחות מרביעית (86.4-150 מ"ל, לשיטות השונות) בבת אחת, ואחר כך שפשפן זו בזו טרם ששפך מים נוספים (ראה תקציר לאתמול) - נטמאו שתי ידיו, וצריך לנגב את שתיהן לכל הדעות טרם שיטול שנית. [סעיף ד, ס"ק לב, לו ו־מב, ושעה"צ ס"ק ל; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 28]