באיזה מקרה צריך ליטול חלק מהיד במהלך הסעודה? • מי צריך להקפיד במיוחד על כמות המים בנטילת ידים? • האם מברכים 'על נטילת ידים' בנטילת יד אחת בלבד?
יום שני ט"ו בתשרי תשע"ז
באיזה מקרה צריך ליטול חלק מהיד במהלך הסעודה?
מי שיש לו מכה או חתך בידו, ועליהן תחבושת, ואם יסירנה יִגְבַּר הכאב - כך שאין חשש שיסירנה במהלך הסעודה - יוצא ידי חובת נטילת ידים בנטילת חלק היד המגולה בלבד, משום שהרי זה כאילו נקטע מקום החבישה חלילה. ויש שצידד שיעטוף את היד במפית, שקית וכדומה. ואם נפלה התחבושת במהלך הסעודה - צריך ליטול את כל היד; ויש שצידד שדי בנטילת מקום החבישה. ואם השיב את התחבושת - יש שהסתפק אם צריך ליטול שנית את חלק היד המגולה, ויש שכתב שצריך ליטול. [סעיף י, ס"ק סח ו־עא, ושעה"צ ס"ק נח; ביאורים ומוספים דרשו, 50 ו־53]
מי צריך להקפיד במיוחד על כמות המים בנטילת ידים?
בנטילת ידים שופכים בדרך כלל רביעית (86.4-150 מ"ל, לשיטות השונות) מים ויותר בבת אחת. ומי שיש תחבושת על ידו, ראוי שיקפיד על כך במיוחד, כיון שצריך ליטול עד התחבושת ממש, וקשה לדייק שהמים לא יעלו על התחבושת, וכשנוטל בפחות מרביעית, המים נטמאים, והמים העולים על גבי התחבושת אינם נטהרים בשפיכת מים נוספים, כיון שמים נוספים אינם מטהרים אלא מים שעל גבי היד, ומים טמאים אלו שעל גבי התחבושת עשויים לשוב אל היד לאחר מכן ולטמאהּ. [סעיף י וס"ק ע-עא]
האם מברכים 'על נטילת ידים' בנטילת יד אחת בלבד?
מי שאינו יכול ליטול את ידיו מסיבה כלשהי, כגון שיש תחבושת על ידו אשר אסור שיגעו בה מים - יעטוף את ידיו במפית, שקית וכדומה. ואם נפלה העטיפה במהלך הסעודה, אסור להמשיך ולאכול עד שישוב ויעטוף את ידו. ואם יכול ליטול יד אחת בלבד, יעטוף יד זו במפית, ויטול את היד השניה כדין. ויש שכתב שצריך לברך על נטילה זו, הגם שאינו מקיים את תקנת חז"ל במלואה; ואף שנוסח הברכה הוא 'על נטילת ידים', והוא נוטל רק יד אחת, אין בכך חסרון, כיון שהברכה היא על תקנת חז"ל ולא על מה שעושה עתה. [ס"ק סט; ביאורים ומוספים דרשו, 51]