על הניסים ועל הנפלאות
המעשה דלהלן, שאירע אצל רבי יהודה צדקה זצ"ל, התרחש בירושלים. האירועים הבטחוניים סביב מלחמת תש"ח, גרמו למצוקה כלכלית נוראה בעיר, עד שנוצר מצב שמשפחות רבות נותרו ללא פת לחם. התקופה היתה קשה המצב היה גרוע מאוד.
פעם לפני שבת, לא היה במטבחה של הרבנית צדקה ע"ה, ולו מאכל אחד שתוכל להכינו לסעודות השבת. בבית היה רק מעט אורז, אותו ייחדה הרבנית למאכל עבור הילדים ביום ראשון.
כאשר שמע הגר"י צדקה שיש בבית אורז, הורה לאשתו להכין מן האורז הזה את מאכלי השבת. הרבנית הופתעה ושאלה את בעלה: "ומה יהיה עם מאכלי הילדים ביום ראשון? האם הינך רוצה לסמוך על הנס, ולחשוב שיפול לנו מאכל מן השמים?"
והגר"י צדקה השיב: "כן. אל תדאגי, יפול לנו מן השמים…"
בני המשפחה אכלו את האורז בשבת, וקיימו מצות עונג שבת, כשראש המשפחה נוסך בהם בטחון בהשי"ת, ומבקש מהם לא לדאוג את דאגת ימות החול.
והנה, בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון, אירע הנס. אורח מבגדד הגיע אל הגר"י צדקה, והביא איתו שק מלא בכל טוב, במאכלים טעימים, וגם באורז.
'מותר היה לו לסמוך על הנס'
שאלתי את גיסי, מרן הגר"ח קנייבסקי, האם אכן מותר לנהוג כך, ולאכול בשבת את האורז, ובאשר למאכלים של ימות החול – לסמוך על הנס?
והשיב לי מרן שליט"א: "אמנם במקרה רגיל אסור לעשות כך, אבל במקרה של הגר"י צדקה, יש להמליץ על כך את מה שמובא בחזון איש, בדינו של ילד המשלשל בשבת, שמותר לבשל לו אורז, אבל מי שבוטח בהשי"ת, אין מזניחין אותו, ומותר לו להיכנס לקצת – סכנה, ולא לבשל את האורז, ולסמוך על הקב"ה".
"אין ספק שהגר"י צדקה השתייך לחבורת הבוטחים בהשי"ת בכל לבבם ובכל נפשם, ולכן מותר היה לו לסמוך על הנס, כמו שאכן אירע", אמר הגר"ח קנייבסקי.
(מתוך ׳שמחה בבית׳, פרקי הדרכה מהגאון רבי יצחק זילברשטיין
בעריכתו של הרב משה מיכאל צורן)