שמעו נא למעשה שהיה במוצאי ראש השנה לפני כמה שנים בעי"ת בני ברק, כידוע ברחבי העיר מפוזרות 'תחנות אוטובוס ' בו יאספו ה'עגלות' את הנוסעים איש איש למחוז חפצו … במוצאי ר"ה באישון ליל כשהשעון כבר הורה על 1:30 עמדו רבים מתושבי עיה"ק ירושלים ת"ו (לאחר שערכו את ימי החג בבני ברק) באחת התחנות ברחוב כהנמן בב"ב, והמתינו שיבוא אוטובוס הנושא את מספר 402 לקחתם לביתם… אך בוששו פעמי המרכבה מלבוא, וכבר נתגנב בלבם מחשבה שמא יצטרכו להישאר למשך כל הלילה ברחובה של עיר על טפיהם ומטלטליהם …
עד שמרחוק נראה אוטובוס ריק מנוסעים, ותעל הרינה במחנה – הנה קרבה ישועתנו לבוא, אך משנתקרב ראו שהוא נושא על חלונו מס' 318 הנוסע לעיר רחובות, מכיוון שכן, עלו עליו כמה מה'עסקנים' שבעם, וביקשו מה 'נהג' שיאות להחליף את יעד נסיעתו ויקחם לעיה"ק ירושלים, אך הנהג לא אבה בשום פנים ואופן לשמוע להם, שהרי נשלח מטעם בעליו ליסע ל 'רחובות', ויפצרו באיש מאד מאד עד שנכמרו רחמיו ונעתר להם – החליף את מספרו ל 402 העלה את ציבור הממתינים בכליון עיניים – בישיבה ובעמידה עד אפס מקום, והחל ליסע ירושליימה.
הנוסעים ששמחו ב'טובתו ' של האיש החלו לשבחו להללו ולקלסו, ולברכו בעולם הזה ועולם הבא גם יחדיו, בגמר חתימה טובה, ב'פתקא טבא' ובכל הברכות האמורות ושאינם אמורות בתורה … בהגיעו לחוצות ירושלים, ניגש אליו אחד הנוסעים ושטח תמיהתו 'וכי היאך לא חשש מר עשות כן'? (והרי המפקח עליך רואה את כל אשר נעשה בשעת מעש ה – ע "י GPS) המסכן עצמך את פרנסתך…? מילא הנהג פיו שחוק… וביאר לו עומק הענין… הנה יסלח נא מר כי טעות בידו … בחדר המפקחים ראו (ע" י כלים מיוחדים הפועלים בחכמת הטעכנאלאגיע) שב'תחנה' פלונית – זו שעמדתם בה זמן ארוך מאד, רבים הממתינים לאוטובוס שיושיעם… והוכרז שחייבים לשלוח אוטובוס לשם, אך כל הנהגים ענו ואמרו פה אחד שאינם יכולים להתקרב לתחנה זו ולהעלותם לירושלים, כי כן מנהג ה'נוסעים' – להביע ולכלות את כל הרוגז והקצף (על המתנתם באריכות יתירה) על ה 'נהג' שבא לאספם ביתה – אף שברור כי לא לו החטא ועוון… עד שנעניתי – אנכי אקח 'נסיעה' זאת, עשיתי 'תחבולה ' הצגתי עצמי כ 318 בכוונה להשתנות לאחמ "כ ל – 402 כאשר יתחננו הממתינים בפני…
ובזה הרווחתי שכל ה'קללות' נהפכו ל 'ברכות' עד בלי די…
לדידן ייאמר, כאותו אוטובוס שאם היה מגיע כשעל חלונו כתוב 402 היו הכל מתלוננים וזועפים ועתה כשבא מתחילה כ – 318 הבינו לבסוף שהכל היה לטובה וברכה מתחילה, כך כיו"ב רבים הם המהלכים בעולמו של הקב"ה כשהם מלאים טענות כרימון, ואף על חסדי הבורא פעמים שלבו של אדם מפתהו להתלונן על הא ועל דא, מה עושה הקב"ה , מעמידו לרגע בפני מציאות שאיננה טובה אז ברגע יכיר שכשהולך למישרין 'חסד' גדול הוא מן השמים … יכניע עצמו, וישוב לראות שהכל מעיקרא לטובה היה
(ומתחילה נשלח האוטובוס כ-402 מידיו של הגומל חסדים טובים לעמו ישראל, וכי לא עדיף להכיר בזה בטרם יצטרכו לשנות עליו סדרי בראשית ח"ו . [באותו ענין, נלמד ממעשה זה , שהרי אותם 'עסקנים וחברה'מנים' מדמים בנפשם, אה, ב"ה לאור השתדלותי
הרבה פעלתי על לבו של הנהג שיקח את הקהל לירושלים, ובאמת, שטויות והבלים מחשבותיו, שהרי מתחילת דרכו כבר היו פניו מועדות ירושליימה…]
(באר בפרשה בהעלותך)