מרגלא בפומיה של הגאון הגדול רבי חיים קריזוירט זצ"ל 'מעשה נורא', כהגדרתו, אותו שמע מאת ר' שלמה זלמן לעהרער מאנטוורפן. וכך סיפר:
באחת ממערכות הבחירות לראשות הקהילה בעיירה צאנז שלפני המלחמה, הציגה המפלגה הציונית המקומית רשימת מועמדים מתחרה מול הרשימה החרדית הקיימת. הרב דאז, המרא דאתרא רבי ארי' לייבוש הלברשטאם זצ"ל קרא לראש הרשימה ההיא והתרה בו למשוך את ידו מכל העסק והזהירו מלפלג את הקהילה, ואמר באוזניו: "לא טוב הדבר אשר אתה עושה, עתה שמע בקולי איעצך ויהיה אלוקים עמך, אל תלך בדרך איתם מנע רגלך מנתיבתם".
הוא הוסיף והסביר את עצמו: "לי באופן אישי אין שום ענין ברבנות ובהנהגת הקהילה. מבטיחך אני שלא אשאר מחוסר עבודה. אני צריך הנהגה והנהלה דתית וחרדית – אך ורק למען תועלת העיר וצרכיה, כגון שחיטה, כשרות, עירובין וכו'. אני מזהיר אותך ומבקש ממך – אל תגע במשיחי!"
הלה לא שעה לאזהרותיו והפצרותיו של הרב. כאשר הרב ראה שכל השתדלויותיו לריק וללא הועיל, לא הוסיף לדבר איתו ושב לשתיקתו.
ראש הרשימה היה אז במיטב שנותיו, בריא וחסון, כוחו עדיין עמו, אך פתע פתאום קרס ונפל למשכב. כולם ראו ידעו והבינו שיד הרב באמצע. יד ההשגחה פגעה בו.
היה זה ביום טוב שמחת תורה. ברוב יאוש, כאשר בני משפחתו ראו כי כלתה אליהם הרעה, מיהרו אשתו ושתי בנותיו של האיש בבכיות וזעקות נוראות אל בית החסידים, הרעישו עולמות עשו 'איינרייסען' מול ארון הקדש (כמנהג נשים צדקניות דאז), גם התפרצו לחדר בו שהה הרב וביקשו סליחה ומחילה בשם האבא, התחננו על נפשו והפצירו ברבי שיעתיר בעד אביהם השוכב על ערש דוי וסכנת חיים מרחפת על ראשו. "אנא רבנו, הושיעה!". גם הבטיחו על שם העתיד למשוך את ידם מכל העסקנות ולבטל את הרשימה.
הרב הניח את ראשו על זרועותיו, התבונן בדבר כמה דקות, והשיב: "אומרים בשם הסבא הקדוש הדברי חיים זצ"ל, שאם רוצים לפעול בשמים דבר קשה ומסובך, חסד שלא כדרך הטבע, דארף מען זיך אוסרייסען (להיחלץ חושים ולעשות מאמץ מעבר לכוחות והיכולות). לכן, אם הנכם מבטיחים עכשיו סך חמש מאות דולר (סכום נכבד בזמניהם), ותפקידו משכונות ובטחונות לכיסוי ולסילוק הכסף מיד אחרי החג – הנני מבטיחכם שיבריא".
הנשים, דעתן קלה, התחילו להתווכח ולהתמקח על המחיר, עד שהרב הודיען: "אחרתן את המועד ואין בידי יותר להושיע"
אכן לא עברו ימים רבים והלה הלך לעולמו.
('אחד השיחים', מוסף שבת קודש פר' לך לך תשע"ד)