לפני למעלה ממאה שנה, נשאל הבן־איש־חי על אודות רכיבה על־גבי אופנים בשבת־קודש, והשיב שבמקום שיש בו עירוב מותר. ובשו"ת ישכיל עבדי כותב הרב עובדיה הדאיה בשם 'מגידי אמת', שלאחר זמן חזר בו הבן־איש־חי ואסר את הרכיבה בשבת, כיון שמצוי שהגלגל מתקלקל, ויש לחשוש שמא יבואו לתקנו בשבת; וכן כתבו רבי עזריאל הילדסהיימר, הכף־החיים, ועוד - שאסור לרכוב על אופניים בשבת, מהטעם הנ"ל ומטעמים נוספים, כגון החשש שיצאו עם האופניים למקום שאין בו עירוב. והאור־לציון כתב שעל אף שהדבר מותר מן הדין, נוהגים בו איסור, ואף יש באופניים איסור מוקצה משום כך. וכן כתב הגר"נ קרליץ, שפשט המנהג לאסור רכיבה על אופניים בשבת. אכן, בנוגע לתלת־אופן המיועד לילדים, או גלגיליות ('סְקֶטִים') - כתב האור־לציון שלא נהגו בהם איסור, וכן כתב בשמירת־שבת־כהלכתה, אך הוסיף שיש מקומות שנהגו איסור אף בהם.
[ביאורים ומוספים למשנה ברורה מהדורת דרשו, שח, 21; חוט שני שבת ג, עמ' קמו; וראה משנ"ב שח, קסג, שעה"צ שם קל, וביאורים ומוספים שם, 171]