יום ראשון כ"ה בתמוז תשע"ו
באיזה צד צריך לקבוע את הפתח הראשי של בית הכנסת?
על פי הקבלה, בשעה שנכנסים לבית הכנסת לתפילה יש לִשְׁחוֹת מול ארון הקודש, וכן בשעה שיוצאים מבית הכנסת לאחר התפילה - יש לשחות ולצאת, כדרך שהיו משתחוים בבית המקדש בגמר העבודה, לפני היציאה מהעזרה. משום כך, יש לקבוע את פתח בית הכנסת בצד שכנגד ארון הקודש, כדי שהנכנסים והיוצאים יִשְׁחוּ מן הפתח אל מול ארון הקודש. ואם פותחים לבית הכנסת מספר פתחים, יש לקבוע את הפתח הראשי - שדרכו נכנסים ויוצאים רוב המתפללים - בצד שכנגד ארון הקודש. [סעיף ה וביה"ל ד"ה באותה; ביאורים ומוספים דרשו, 25]
מדוע ב'קבלת שבת' עומד הש"ץ ליד הבימה גם למנהג בני אשכנז?
למנהג בני ספרד הש"ץ עומד על הבימה שבאמצע בית הכנסת, שעליה קוראים בתורה. ולמנהג בני אשכנז: יש מקומות שהש"ץ עומד מימין ארון הקודש, בקו מקביל לשטח שלפני הארון (ולא במקביל לארון); יש מקומות שהש"ץ עומד במרכז השטח שלפני ארון הקודש, בסמוך אליו; ויש מקומות שהש"ץ עומד משמאל ארון הקודש. ובאמירת 'קבלת שבת' - נוהגים בני אשכנז שהש"ץ עומד על הבימה, ולא בסמוך לארון הקודש, כדי להראות שהיא אינה חלק מסדרי התפילה שתיקנו חז"ל, ומטעמים נוספים. [סעיף ה; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
האם מותר לדרשן לעמוד כשגבו מופנה לארון הקודש?
אסור לעמוד בגב מופנה לארון הקודש, משום שיש בכך גנאי לספר התורה. והכהנים בשעת ברכתם רשאים וחייבים לעמוד כך, משום 'אימת ציבור', כלומר, שאין זה הולם שיעמדו כשאחוריהם מופנים לציבור. וכן הדורש בדברי תורה - רשאי לעמוד כשגבו מופנה לארון הקודש, מפני שעמידתו כך, היא ארעית; ויש אומרים שהטעם הוא מפני שזהו כבודה של התורה שמודיע לציבור את חוקי האלקים ואת תורותיו. ויש שכתב שאם אין כוונת הדרשן לשם שמים - אינו רשאי לעמוד בגב מופנה לארון הקודש. [ס"ק יד ושעה"צ ס"ק יג; ביאורים ומוספים דרשו, 40]