יום חמישי י"ט בטבת תש"פ
האם חייבים להגעיל את השיש לפסח או שניתן להסתפק בכיסוי עבה?
ארונות שמאחסנים בהם במשך השנה חמץ שאינו חם, ושולחן שנזהרים שלא יגע בו מזון חם – אין צורך להגעילם לפני הפסח, אך כמובן חובה לנקותם היטב.
וכן מגירות המקרר ומדפיו, אין צורך להגעילם, שהרי אין משתמשים בהם למזון חם, ודי להם בנקיון יסודי; ואת החריצים שבגומיה המחוברת לדלת המקרר, יש לנקות בעזרת מברשת, וכדומה, כדי להוציא מתוכם את כל פירורי החמץ העלולים להימצא בהם.
ונוהגים לכסות את מדפי הארונות לפני שמאחסנים בהם את מאכלי הפסח וכלי הפסח; וכן נוהגים לכסות כל שולחן שאוכלים עליו חמץ.
ויש אומרים שאף משטח המשמש לחמץ חם – כגון השיש שבמטבח – ניתן להשתמש בו בפסח ללא הגעלה, אם יכסוהו בכיסוי עבה שימנע מהבליעות שבמשטח לעבור למאכלי הפסח שיונחו מעל הכיסוי.
[משנ"ב תנא, קיג; ביאורים ומוספים דרשו, 96 ו־100]
כיצד ניתן להכשיר כלי ש'נכבש' בו חמץ צונן?
כלי ש'נכבש' בו חמץ, כלומר ששהה בתוכו נוזל צונן של חמץ במשך עשרים וארבע שעות רצופות – וכבישה נחשבת לענינים מסוימים כבישול – ניתן להכשירו לפסח בהגעלה או ב'עירוי שלושה ימים'; ואף אם מדובר בכלי חרס. וכשמכשירים כלי זה בהגעלה – אין צורך בהגעלה בתוך 'כלי ראשון' שעל גבי האש, ויש אומרים שניתן להכשירו אף בעירוי מכלי ראשון.
והכשרה ב'עירוי שלשה ימים', מבוצעת כך: מילוי הכלי במים – אף צוננים – על גדותיו, והשהייתם בתוכו במשך עשרים וארבע שעות רצופות לפחות, וחזרה על פעולה זו פעמיים, כלומר ריקון הכלי, מילויו, השהייתו, וחוזר חלילה. וניתן להמתין מספר ימים בין ריקון למילוי. וכמו כן, ניתן לבצע הכשרה זו גם באמצעות משקאות אחרים, ולא רק מים. ופעולה זו מכשירה כלי מ'בליעות' שעל ידי 'כבישה' רק באיסור חמץ, ולא באיסורים אחרים.
[שו"ע תנא, כא, ומשנ"ב קיח; ביאורים ומוספים דרשו, 103]
מַרדה שהוציאו באמצעותו מהתנור מצה שהחמיצה – האם ניתן להמשיך ולהשתמש בו להוצאת המצות?
מַרְדֶה העשוי עץ, שמוציאים בעזרתו את המצות מהתנור – אם אירע שהשתמשו בו למצה שהחמיצה לפני הכנסתה לתנור, לא ניתן להכשירו בהגעלה, משום שהוא בולע את טעם החמץ בחום ישיר ללא נוזלים, והוא טעון 'ליבון'; ובליבון לא ניתן להכשירו מפני שהוא עשוי עץ. ובדיעבד, אם הגעילוהו והמשיכו לרדות בעזרתו את המצות – אין המצות נאסרות.
ואם הוציאו באמצעות המרדה מצה כפולה, או נפוחה – שבאופנים מסוימים חוששים שהחמיצה במקום הכפל או הנפיחות – יש אומרים שלכתחילה אין להמשיך ולהשתמש בו, אך בדיעבד המצות כשרות אף אם לא הגעילוהו. ויש אומרים שניתן לכתחילה להשתמש במרדה למצות נוספות, משום שהמצות הכפולות והנפוחות מצויות, ולא יתכן שיצטרכו להחליף מרדה או להגעילו אחרי כל מצה כזו, וממילא נידון מצב זה מלכתחילה – כ'דיעבד'.
[שו"ע תנא, יט, משנ"ב קי-קיא; ביאורים ומוספים דרשו, 95]