רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום
ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני (כט, כה).
כתב הרב דב יפה זצ"ל בספרו לעבדך באמת (עמ' קכא) יכולים אנו לתאר לעצמנו, שהמציאות שנצטיירה באותו בוקר שלמחרת החתונה, כאשר התברר שגם העבודה שעבד יעקב שבע שנים תמימות כדי להתחתן עם רחל, וגם האמצעים שנקט בכדי למנוע מלבן לרמותו (הסיכום עם לבן "ברחל בתך הקטנה", ומסירת הסימנים לרחל) כולם עלו בתוהו, ובמקום רחל קיבל יעקב את לאה שכלל לא רצה בה – הביאה למסקנה שיעקב אבינו הפסיד בגלל רמאותו של לבן.
ברם, הרלב"ג לומד מעניין זה יסוד גדול: "והוא שיהיה אדם שמח בחלקו שנתן לו ה'. כי כבר יקרה שמה שיחשבוהו בני אדם בלתי נבחר, הוא יותר נבחר לפי האמת. "הלא תראה שיעקב היה בוחר ברחל יותר מבלאה, והראה לו ה' יתעלה שלאה יותר נבחרת, לפי התכלית אשר בעבורה הייתה הכונה בלקיחת האשה והולדת הבנים".
כלומר, שלמרות שבשעת מעשה יעקב לא היה מעוניין לשאת את לאה, אך בעתיד התברר שעיקר הצלחתו של יעקב הייתה מנישואיו עם לאה, שממנה זכה להעמיד ששה שבטים.
הדרכים המופלאות שבהן מנהיג הקב"ה את עולמנו
ובאמת, התבוננות בהשתלשלות האירועים המופלאה המתוארת בפרשיות ספר בראשית מלמדת, שהשתדלויות שנעשו כדי להשיג מטרה מסוימת הביאו לתוצאה הפוכה, ומאורעות שנראו בתחילתם כעונש וכגזירה קשה, התבררו לבסוף כאמצעים להבאת ישועה.
הנה, כאשר מכרו האחים את יוסף לעבדות, היה נראה שבאמצעות מכירה זו עלה בידי האחים לסכל לחלוטין את אפשרות התגשמותם של חלומות יוסף, שמשמעותן: "המלון תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו". וכן: "הבא נבא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה". אך לבסוף התברר שלא זו בלבד שהמכירה לא סיכלה את התגשמות החלומות, אלא אדרבה, דוקא ממנה נסתובבה עלייתו של יוסף להיות משנה למלך וקיום חלומותיו.
כאשר נס יוסף מאשת פוטיפר, וכתוצאה מזה נענש להכנס לבית הסוהר, היה נראה שמעשה זה דרדר אותו לשפל המדריגה ולאבדן חרותו. אך התברר שדוקא הגעתו של יוסף לבית הסוהר, הביאה להיכרותו עם שר המשקים, והיא שהצמיחה לבסוף את ישועתו ועלייתו למלכות.
יתר על כן, הספרים הקדושים כותבים, שהתגברותו של יוסף על יצרו ועמידתו בנסיון אשת פוטיפר, היא שעשתה אותו ראוי למלכות, כי מי שמולך על יצרו הוא הראוי למלוך גם על הבריות.
לאחר מכן, כאשר ביקש יוסף משר המשקים שיזכירהו לטובה לפני פרעה, היה ניתן לקוות שזה יגדיל את סיכויי השחרור של יוסף מבית הסוהר. אך לבסוף התברר, שדוקא בקשתו של יוסף משר המשקים להזכירו לטובה לפני פרעה, עיכבה את שחרורו בשנתיים, בעוד שישיבתו בבית האסורים, שבמהלכה פתר את חלומו של שר המשקים, הביאה לעלייתו של יוסף למעמד של משנה למלך.
הלקח שעלינו ללמוד מכך, שעל אף שחובתו של האדם לפעול על פי מה שנראה לו כקרוב לרווח ורחוק מהפסד, שהרי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אך כשהשתדלותנו אינה משיגה את התוצאה המבוקשת אל לנו להתעצב על כך, כי רק הקב"ה יודע מה הטוב ביותר עבורנו.
עובדה מאלפת של השגחת ה'
היה מעשה לפני זמן-מה בחו"ל, במשפחה ברוכת ילדים שהיו לה קשיי פרנסה מרובים, וכאשר נולד להם ילד נוסף לא ידעו את נפשם מגודל הדאגה איך להתמודד עם ההכבדה בנטל ההוצאות. והנה, כמה שבועות אחרי הלידה קיבלו הודעה מהעיריה של מקום מגוריהם שממתין בעבורם סכום כספי עצום. התברר שבאותה עיירה נפטר אדם ערירי עתיר נכסים, ובצוואתו כתב שיתנו את כל נכסיו למשפחה עם מספר הילדים הגדול ביותר בעיירה, ולאחר בדיקה התברר שכתוצאה מלידת בנם האחרון נעשו הם למשפחה הגדולה ביותר, ונמצאו זכאים לקבל את הכסף… עכ"ד הרב דב יפה זצ"ל.
איך דווקא מבקבוק התרופה השבור צמחה הישועה?
רבי משה שרר ז"ל היה ממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב איש אמונם של כל גדולי ישראל, שניהל ברמה את כל המערכות מול אנשי הממשל והשלטון. היה זה באחד הלילות טרוטי השינה שעברו על ר' משה. זה עתה סיים קרב חשוב אשר רבים הרימו בו ידיים כבר מתחילתו, אך ר' משה לחם כארי עד שהושגה המטרה.
אחד מידידיו שנוכח במקום שאלו: מנין לך הכוחות הללו ללחום עד חורמה?
"הכל בזכות אמא שלי", ענה ר' משה לתדהמת השומעים,
ואז החל לספר: "כאשר הייתי ילד קטן תקפה אותי מחלת ילדות קשה. שכבתי כאוב וקודח מחום, אמי המסורה ניסתה בכל דרך להקל עלי אך ללא הועיל, החום לא ירד והכאבים רק התגברו.
עוד באותו יום הזמינה אמי רופא, לאחר מספר בדיקות הוא יצא זעוף פנים ורשם מרשם דחוף באומרו לאימי: תרופה זו יקרה עד מאוד אבל רק היא תוכל לעזור לו. אמי המסכנה ישבה דקות ארוכות וכאשר מנתה את פרוטותיה מצאה כי אפילו כדי מחצית מהסכום אין בידה. לאחד מספר רגעים קמה בהחלטיות והודיעה: אני הולכת להשיג את התרופה בכל מחיר כיצד ואיך?! איש לא ידע.
היא החישה את צעדיה ברחוב הניו יורקי הסואן לעבור של בית מרקחת למזלה מנהל החנות נעדר באותו יום וסגנו המחליף היה איש רך לבב אשר לא יכל לעמוד בעד תחנוניה ודמעותיה ונאות לתת לה את התרופה בעד צרור כספה הזעום.
שמחה וטובת לב שמה צעדיה לעבר הבית אל 'מוישלה' בנה הקטן להשיב את רוחו, לפתע בלי שימת לב – דחף אחד העוברים ושבים במרפקו את אימי והפיל ארצה את הבקבוק היקר, אשר כמובן התנפץ לרסיסים.
קשה לתאר את רגשותיה של אימי באותו הרגע, עולמה חשך בעדה. היא עמדה באמצע הרחוב, אלפי אנשים סביבה – ופרצה בבכי תמרורים. בלית ברירה היא אספה את השברים ושבה לבית המרקחת. המנהל ששב למלאכתו הביט בה ושמע את סיפורה קורע הלב.
הוא נטל ממנה את שברי הבקבוק ואז צווח לעברה: "גברת מלאכים שומרים על הבן שלך, הרוקח שרקח את התרופה טעה באחד המרכיבים סביר להניח כי בנך היה מת במקום לו היה נטל את התרופה".
למותר לציין כי המנהל הביא תרופה חדשה חינם אין כסף.
כשאמי ישבה חסרת אונים על הרצפה מול שברי הבקבוק היא היתה בטוחה שחרב עליה עולמה, ואז דווקא מתוך השבר הגדול ראתה שצמח לה הישועה וממנה למדתי לעולם אין להתייאש!
ויש להוסיף מש"כ הרב הרב ישראל חיים בלומנטל שליט"א (הו"ד באספקלריא פסח תש"פ במדור פרחים לתורה) עכו, שעת ערב מוקדמת, בשכונה קטנה ושכוחה בפאתי העיר העתיקה. הרב ראובן נעתר להפצרות אביו, ושם פעמיו לדרך ארוכה ממרכז הארץ, כדי לבקר את דודתו הזקנה המתגוררת בעכו. זמן רב היטלטל בדרכים, עלות הדלק הגיעה לסכום נכבד, עתה כבר הגיע ליעד, עליו רק לחפש חניה, אך הוא מתקשה למצוא… בלית ברירה, התחיל לחשב כי הערב הגיע, וכנראה הפקחים כבר אינם. בנוסף, יש לו מקום לחנות כשרוב הרכב חונה כחוק, רק מיעוטו על 'אדום לבן'. 'נו, הלא צריך להגיע לכאן פקח חרוץ ומרגיז במיוחד כדי שהעניין יעלה לי בדו"ח' – הוא מסכם, וכשה'נעשית לו כהיתר' מושלם, מדומם מנוע ועולה לבית הדודה.
שעה ארוכה שוחחו בנעימות על הילדים והנכדים, התחביבים והזכרונות, הנוסטלגיות והתוכניות לעתיד. הדודה זכרה אותו היטב, והתרגשה מאוד מביקורו הפתאומי. אך כשירד לרכב, שוד ושבר – הפתעה לא נעימה המתינה לו על השמשה הקדמית… מסתבר שבעכו פקחי החניה חרוצים במלאכתם, חרוצים מדי… למרות שהיתה זו שעת ערב – הם עדיין בעבודה, למרות שהסביבה שקטה – הם עדיין מתרוצצים, ולמרות שרוב הרכב חונה כחוק – הפקח חד העין הבחין גם הבחין בחריגה על ה'אדום – לבן', והותיר דו"ח חניה על סך 500 ש"ח, טבין ותקילין. הוא הנאשם, מס' הרכב שלו הוא המופיע בנידון, וחמש מאות השקלים – זה מה שייגרע מחשבון הבנק שלו, כל זאת בהנחה שישלם מיד ללא ריביות והצמדות…
ראובן הפך מתוסכל מרגע לרגע. הן הקדיש את מיטב שעותיו למען מטרה נעלית, שילם לא מעט על הדלק והפסיד שעות עבודה, והחישוב שלו היה כמעט נכון – שלא היה אמור לקרות כלום. אז למה נגזרה עליו הוצאה של 500 שקלים על חניה שלא מפריעה לאיש?
שבוע ימים חלף עבר. הוא שילם את הדו"ח במועדו, כמעט ושכח מהעניין. ואז, ביום בהיר, הגיעה אליו מעטפה גדולה ונוצצת, עליה התנוסס לוגו של אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ… היה זה כתב תביעה מנומק להפליא, כנגד ר' ראובן. כתב התביעה מספר סיפור שלא היה ולא נברא, שבדה מלבו שותפו לשעבר של ר' ראובן, השונאו מימים ימימה… הלה אינו פוסק מלפעול נגדו, אבל אף פעם זה לא היה עד כדי כך… הפעם זה היה מושלם: הלה ביים סיפור שלם, מורכב להפליא ומרושע לא פחות, בו 'מככב' ר' ראובן בתפקיד 'האכזר הגדול'. הסיפור לווה ב'עדויות', ב'מסמכים', ואפילו ב'תמונות', כשכולם מעלים מסקנה אחת – על ר' ראובן לפצותו בסכום עתק, הואיל וגרם לו נזק אדיר…
ר' ראובן קרא את כתב התביעה המלא, הוורידים בראשו עמדו להתפוצץ מזעם. הוא הסמיק כולו, נחרד לגלות לאיזו דיוטא תחתונה הידרדר שונאו – שהיה פעם שותפו. פשוט סיפור מצוץ מהאצבע, אבל בנוי טוב, כה מבוסס, כה חזק. ריבונו של עולם – איך יוצאים מזה? איך מסיימים את מסכת הרדיפות המיותרת הזו!?
בהחלטה של רגע הוא בודק שוב את תאריך ביצוע ה'פשע' לטענת התובע, ואז – בת שחוק מסתמנת על שפתיו, הוא אפילו לא זקוק לעורך דין… די בו בדו"ח החניה ה'מרשיע' כדי לנפנף את התביעה ולהופכה לאבק פורח, ולקינוח – יבקש מעיריית עכו את התמונות המוכיחות כי רכבו חנה בעכו באותו יום ובאותה שעה… הוא אפילו לא טרח להגיב לעורך הדין, פשוט המתין בשלווה ליום המשפט. כשהגיע הרגע הגדול, ולאחר שכתב התביעה הוקרא, הומחש והודגם, הוציא ר' ראובן את הדו"ח והתמונות מכיסו, והפך את התביעה, ואיתה גם את התובע ועורך דינו – לחוכא ואיטלולא… הוא יצא מבית המשפט כשידו על העליונה, שכן השופט גזר על התובע פיצויים מוגדלים על תביעת שווא, כשהוא קובע בפסק הדין בנימת הומור: "גם כשיבקש תובע להעליל על הנתבע, מתבקש ממנו לפחות לתפור את העלילה יפה למידותיו של הנתבע, ולא לביים סיפור שלא יכול היה להתרחש …".
לר' ראובן המאושר, לא נותר לו אלא לשפשף את עיניו בהודאה לבורא יתברך על השגחתו העליונה הצמודה, על הדו"ח שהפך אותו למאושר. בזמנו – זה היה מתסכל ומביך , עתה הוא מבין כי היתה לכך תוכנית ברורה ומוגדרת מראש. מסבב כל הסיבות שלח את פקחי עיריית עכו להיות חרוצים בערבו של יום, כדי להצילו מיד הקמים עליו להזיקו !
את סיפורו זה, שמענו מר' ראובן עצמו, כדי ללמד את כולנו : פעמים רבות, כשמשהו נתקע או מסתבך, אנו הופכים מתוסכלים ואובדי עצות, מבולבלים ונבוכים. אבל בסופו של יום יסתבר כי הכל לטובתנו, בורא עולם כיוון את התוכנית בצורה הטובה והנכונה ביותר! אין לנו אלא לדעת ולהאמין , כי כל המתרחש כאן נעשה בהשגחה עליונה, בברכת שמים תמידית, בפיקוח נעים וקרוב על כל תהלוכות בני האדם.
הבה נזכור כי הכל נעשה בחסדו יתברך ובהשגחתו העליונה, ואזי נוכל להתמודד טוב יותר עם הקשיים שלנו, מתוך אמונה שהאבא הטוב והרחום שלנו מוביל אותנו למקום הטוב ביותר!
(ע"פ מאמר הרב פנחס זרביב שליט"א בספרו למעשה)