הרב יצחק פוליטנסקי
ריבית דברים וטובות הנאה
איסור ריבית קיים לא רק בכסף ממש או בדבר ששווה כסף אלא קיים אף בגרימת הנאה או כבוד למלווה ע"י דיבור וכדו' בעקבות ההלוואה, אף שלא שווה כסף ממש.
- אדם שלווה מחברו ולא היה רגיל לומר לו שלום, אסור ללווה להקדימו בשלום כל זמן שלא החזיר לו עדיין את ההלוואה ואם היה רגיל להקדים לו שלום גם לפני כן, יכול להמשיך בכך בתנאי שלא יאמר במפורש שזה בגלל ההלוואה.
- מותר ללווה לומר למלווה "תודה" או "תזכה למצוות" וכדו', כיון שהיום אין לכך חשיבות כהקדמת שלום האסורה, ואדרבה אם לא יאמר, זה יחשב כבזיון או זלזול במלווה, אבל לומר דברים שלא היה רגיל לאומרם על טובה אחרת כגון: "מעכשיו יש לך חבר חדש", טוב שלא יאמר כך.
- אסור ללווה ללמד את בן המלווה בחינם כיון שהמלווה רגיל לשלם עבור לימוד בנו ויוצא שמרוויח בכך שחוסך כסף, אבל אם אינו חוסך בכך, כגון שיש אחר שילמד את בנו בחינם, יתכן שמותר.
- באנשים שרגילים ליהנות אחד מהשני גם לפני ההלוואה כמו שכנים וידידים שרגילים ליהנות אפילו לא רק בדיבור אלא ממש בחפצים, כגון לשאול כלים האחד מהשני או אפילו להשאיל את הרכב בחינם, יהיה מותר להם לעשות זאת גם בזמן ההלוואה
- גבאי של ביה"כ שלווה מאחד המתפללים הקבועים כסף, מותר לו לכבד את המלווה בעליה לתורה או כל כיבוד אחר שרגילים לתת למתפללי ביה"כ הקבועים.
- אם הלווה הוא בעל מלאכה אסור למלווה להתנות את ההלוואה בתנאי שיסכים לעשות לו כל עבודה שיבקש ממנו ואפילו כשהוא משלם ע"כ כסף, ואם הוא מתנה איתו שיעשה לו עבודה בזול יותר זהו איסור ריבית גמור.
(הדברים נכתבו ברובם מתוך ספר "תורת ריבית" אך אין לפסוק מהם הלכה למעשה ללא עיון במקורות)