האם כלי שלא יכול לעמוד לבד, כשר לנטילת ידיים?
ומה ההבדל ההלכתי בין כלי שמלכתחילה ייעדו אותו לנטילת ידיים לסתם כלי?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
לשיעורים נוספים בהלכות נטילת ידיים לסעודה לחץ כאן
סימן קנ"ט סעיף ג'
– באיזה כלי נוטלין הידיים, וכיצד יבואו המים לידיו –
כלי שמחזיק רביעית ע"י סמיכה | באיזה אופן כשר גם כשמחזיק ע"י סמיכה? | מה הדין בחבית שנחלקה לאורכה ורוצה להטותה וליטול ידיו בחלק השלם?
למדנו לעיל, שצריך ליטול ידיים מכלי, והסמיכו חז"ל את ענין נט"י, לקידוש ידיים ורגליים בעזרה, ולקידוש מי חטאת שצריכים כלי, כך נט"י לסעודה צריכה כלי, והכלי יכול להיות מכל דבר, כלי גללים, כלי אדמה, כלי אבנים, גם כלים שאינם מקבלים טומאה מחמת פחיתותם, בכ"ז כשרים לנט"י, צריך שהכלי יחזיק רביעית, ואם יש בו נקב בשיעור כונס משקה, דהיינו שמשקין נכנסים לתוכו דרך הנקב אם הוא מניח את הכלי ע"ג משקה, פוסל את הכלי.
גם כלי שמחזיק רביעית, אבל אם הכלי אינו יכול לעמוד בפני עצמו אלא ע"י סמיכה, ואם לא יסמוך אותו המים ישפכו ממנו, ולא יחזיק רביעית, א"א ליטול בו ידים, דאינו נחשב לכלי, מדגיש המ"ב, שכלי שעשוי לשמש בצורה הזאת שהוא צריך סמיכה, זה כשר, רק שכאן מדובר שאינו עשוי לכך מתחילת עשייתו, אלא עשוי לדברים אחרים, ואסור להשתמש בו לנט"י, לדוגמא, מגופה של חבית, שא"א להעמיד אותה כי התחתית שלה מאוד צרה, ונופלת על צידה, ואז אינו מחזיק רביעית, פסולה לנט"י.
יש נידון במ"ב, בחבית שנחלקה לאורכה, ואת החלק הזה שנשאר שלם הוא רוצה להטות, ולמלאות אותו במים וליטול בו ידים, האם מותר או אסור, דלכאורה אם הוא מחזיק רביעית שלא ע"י סמיכה, מותר, בכ"ז יש מי שמפקפק ואומר שכיון שזה לא עשוי לכך ליטול ידים זה לא מועיל ,ויש מי שאומר, שגם אם הוא ייחד את זה, לא מועיל.