קידושין דף ה
פרשו שני גאוני הדור לפינה והמתיקו סוד…
מראשוני הבאים להקביל את פני מרן הגרי״ז זצ״ל, היה ידידו הותיק משכבר הימים, מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ״ל, תלמידו המובחר של מרן הגר״ח זצ״ל, שריד לישיבת וואלוז׳ין, לאחר פגישתם המרגשת, ביקש רבי איסר זלמן תיכף לשוחח עמו ביחידות…
פרשו שני גאוני הדור לפינה והמתיקו סוד…
כל האנשים והמקורבים אשר ראו הדבר, היו בטוחים, כי הם מדברים אודות עניני הכלל העומדים על הפרק, ומן הסתם עוסקים בדברים העומדים ברומו של עולם…
אולם בדרך חזרה לביתו, גילה רבי איסר זלמן זצ״ל למקורבו הגאון רבי יצחק אפשטיין זצ״ל, מה היה נושא שיחתם, וכך אמר: ״בודאי חשבת כי סוד כמוס היה לי אל הגאון שזה עתה הגיע, אינך אלא טועה, מכיר אני את יראתו של הגרי״ז ואת גודל צדקתו, ותארתי לעצמי שהואיל וזה עתה הגיע לארץ הקודש, עדיין איננו רגיל בעניני הפרשת תרומות ומעשרות, ובודאי רבים אצלו הפקפוקים והספקות באיזה אופן יש לעשר כדי לצאת ידי כל הדעות, ובודאי אף אין לו עדיין מטבע לחילול מעשר שני…
ובכן עד שיברר את כל הפרטים הדרושים יעבור זמן מה, ובינתיים הרי הגרי״ז הינו אדם חלוש בגופו… ולכן בשיחתנו דברתי אתו בהלכות תרומות ומעשרות, ואמרתי לו שהנני מוכן לעזור לו כרגע, ולעשר עבורו בו במקום את אשר יביאו לו לאכול…
ואמנם מיד הובאה ארוחה קלה, ומרן הגרי״ז סעד את לבו…
(עובדות והנהגות)