לא מעט פעמים, כשהווה מכביד עלינו, אנחנו נושאים את עינינו אל העתיד.
מחכים לו, שיבוא לחלץ אותנו מידי ההווה.
רק נגמור את הלימודים ונוכל להתחיל לחיות.
אחרי הפרויקט הזה נתחיל לנשום.
כשהילדים יגדלו נישן בלילה.
נעבור דירה ואז יהיה לי חשק להשקיע.
כשאשיג את המשרה הזו החיים יהיו רגועים יותר.
העתיד העלום ההוא, שמחכה מעבר לפינה, מהווה גם את מפלטם של כל חלומותינו:
בעתיד יהיה לי יותר אומץ.
בגיל חמישים אהיה מיושב יותר.
יום אחד עוד אקח את עצמי בידיים.
אני בונה על הצלחה כלכלית עתידית.
וגם את תפיסת העולם של ילדינו אנחנו מעצבים באופן דומה:
כשתגדל תבין.
עד החתונה זה יעבור.
אתה עוד תודה לי כל החיים על זה שאני מכריח אותך עכשיו להתאמץ.
מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?
לקוות לעתיד טוב, זה נפלא. זה מעיד על היותנו אנשים אופטימיים, בעלי ראיית עולם חיובית, וכאלה שמוכנים להתאמץ היום למען המחר.
היחיד שיוצא מקופח מתקוות העתיד שלנו, הוא ההווה.
ההווה, על פי התפיסה הזו, הוא תחנת ביניים שצריך לסבול אותה, או שכדאי לסבול, כדי להגיע אל העתיד המקסים.
ההרגשה שקיימת בנו, לעתים, היא: בואו נגמור מהר עם ההווה הזה, על שלל בעיותיו ומכאוביו, ואחר כך יתחיל הכיף.
העניין הוא, שבכל זמן נתון בחיים יש לנו מהכל: בעיות לצד הזדמנויות, קשיים עם הנאות.
אבל בעוד בהווה אנחנו חווים בעוצמה גם את חלקי הקושי שבו – במבט אל העתיד אנחנו רואים אותם פחות.
קשיי ההווה, למיטב ידיעתנו או תקוותנו, אמורים להיפתר עד העתיד; ואת קשיי העתיד אנחנו לא יודעים לשער, או מעדיפים לא לשער, או מבחינים בהם בצורה ערטילאית בלבד.
לכן, אין פלא שבמאבק הכוחות בין ההווה לבין העתיד – העתיד תמיד מנצח.
אלא שהזמן עובר, העתיד לו קיווינו כבר כאן – ואז, למרבה האירוניה, הוא הופך להיות הווה.
ובהיותו הווה, הוא מאבד את קסמו. אנחנו מגלים שגם לו יש קשיים משלו להציע, וכדי שלא לאבד תקווה – אנו מכתירים מיד עתיד חדש ומתחילים לצפות לבואו.
כך, באופן אבסורדי, דווקא התקווה לעתיד גורמת לנו לחיות את כל חיינו בצורה פחות חיובית.
סביר להניח שבשלב כלשהו של חיינו נגלה את התגלית הזו, ונפנים שאין לנו באמת למה לצפות. שהקטנים יגדלו אבל אז יתחילו האתגרים של המתבגרים; שכבר לא יעירו אותנו בלילה, אבל אז נסבול מנדודי שינה של מבוגרים; שאחרי הלימודים מגיעים החיים האמיתיים; שאחרי קבלת המשרה צריך להתחיל לעבוד.
אם אנחנו חיים במטרה לדלג על משוכות ההווה ולנחות נחיתה רכה בעתיד אפוף אושר, כאשר נגלה שהעתיד הזה הוא קו אופק בלתי מושג – אנו עלולים להגיע להרגשה המדכדכת שלעולם לא יהיה לנו טוב.
הדרך להשיג את האושר בחיינו, היא לחיות את הטוב של ההווה.
בואו נראה מה חיובי בחיים שלנו היום, עכשיו, ברגעים אלה ממש.
בואו נבין שקושי הוא לא כלי להכשרת עתיד מוצלח, אלא יש בו איכויות מיטיבות לחיינו העכשוויים.
התפיסה הזו אינה סותרת את התקווה לעתיד טוב יותר, אלא דווקא מחזקת אותה. כי אם אני חי בהווה נפלא, הרי כשהעתיד יגיע ויהיה להווה – הוא יהיה נפלא גם כן.
מילון מונחים:
תקווה – אמונה לגבי העתיד המאפשרת תפקוד במצבים קשים המתרחשים בהווה.
טוב – זהו התואר שאתן לחפץ, לאדם או למקום שמתפקדים בצורה מיטיבה ומועילה עבורי.
משהו לקחת לדרך:
לחיות את הטוב של ההווה – פירושו של דבר: להכיר בו ולהודות עליו.
נסו להרגיל את עצמכם לתפוס רגעים של נחת, להתעכב עליהם ולומר: תודה, בורא העולם, על הרגע הזה.
משפט כוח:
אתה מרוויח כשאתה חווה שהיום המשמעותי ביותר בחייך הוא היום הזה.
(פרק מתוך הספר 'רגעים של כוח'. ד"ר עוז מרטין פסיכותרפיסט בעל שם שספריו יצאו במהדורות רבות. לרכישת הספר ולקבלתו במשלוח לבית ניתן להתקשר : 058-7676321)