א. מדינא דגמ' אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו
תשעה באב. ומנהג בני אשכנזשאין מכבסים בגדים
מר"ח אב, ואין להקל בזה. ואף בגדים שלא ילבשו
בתשעת הימים אסור לכבס.
ב. מבני ספרד יש הנוהגים שלא לכבס רק בשבוע
שחל בו תשעה באב.
ג. ניקוי בגד על ידי ניקוי יבש הרי הוא בכלל כיבוס.
ד. מותר לנקות כתם נקודתי בבגד.
ה. בכלל איסור כיבוס כלולים בגדים ומגבות, סדינים
מצעים ומפות.
ו. גיהוץ בגדים דינו ככיבוס.
ז. כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו
בגדים נקיים מכובסים. וכן אסור להציע את המיטה
או להשתמש במגבות ובמפות שכובסו.
ח. כדי שיהיה מותר ללבוש בגדים מכובסים
לכתחילה, יש להכינם על ידי שילבש וישתמש בהם
מעט קודם תשעת הימים. מי שלא הכין, יכול להכין
בשבת על ידי שילבש בגד ויחליף כל כמה שעות
לבגד אחר מכובס [מפני שרק באופן שלובשו כמה
שעות אין בזה חשש הכנה משבת לחול, שנחשב
שלובשו בשביל שבת עצמה. אבל אם לובש ופושט
מיד ניכר שעושה זאת כהכנה לימי החול ואסור].
ט. להכנת בגד שלא יחשב מכובס – די ללבשו כמה
דקות.
י. אם לא הכין את הבגדים על ידי לבישה, ייתן לקטן
שילבשם, ובשעת הדחק יש להקל להניחם על
הרצפה שיתאבקו ויתלכלכו מעט, ואז מותר ללובשם.
יא. בגדי זיעה – דהיינו בגדים הסמוכים לגוף, יש
מקילים שמותר ללובשם מכובסים, אך לכתחילה גם
בזה יש ללכלכם בהנחה על הרצפה.
יב. לכבוד שבת מותר ללבוש כל בגדי השבת כרגיל
[וילבשם לאחר הרחיצה]. סדינים ומצעים אין
להחליף למכובס אף לכבוד שבת [והזקוק להחליף –
יחליף וייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות].
יג. בגדים חדשים, אף בגדים שאינם חשובים – אסור
לחדשם בתשעת הימים, ואף בשבת אסור.
יד. בגדי זיעה חדשים מותר לחדש בשבת בתשעת
הימים [ושאר בגדים חדשים אסור אף בשבת כנ"ל].
טו. בגדי ילדים קטנים, כל זמן שמלכלכים בגדיהם
מותר לכבסם כרגיל, ואף מותר לתלותם בחוץ משום
שניכר שהם בגדי קטנים.
טז. יש מקלים לכבס בגדי ילדים עד גיל מצוות עד
שבוע שחל בו.
יז. כשמכבס בגדי ילדים, אסור להוסיף לכביסה בגדי
גדולים יחד עם בגדי הילדים.
יח. מי שלא נותרו לו בגדים נקיים, והבגדים
המשומשים מלוכלכים עד שמדיפים ריח רע – מותר
לכבסם אם אין לו מה ללבוש, והכל לפי העניין.
יט. מי שאין לו בגדים נקיים ללבוש, ויש לפניו שתי
אפשרויות – לכבס או לקנות בגדים חדשים – עד שבוע
שחל בו עדיף לכבס, ובשבוע שחל בו – עדיף לקנות.
[לבני אשכנז מר"ח אב, ולבני עדות המזרח יש בזה מנהגים
שונים – יש שנהגו כבני אשכנז, ויש שנהגו איסור ברחיצה
בחמין רק בשבוע שחל בו ת"ב (ובצונן, מותר לרחוץ כל
הגוף אפי' בשבוע שחל בו ת"ב)].
כ. אסור לרחוץ את הגוף בתשעת הימים אפילו בצונן,
חוץ מפניו ידיו ורגליו שמותר לרחצם בצונן.
כא. רחיצה שלא לשם תענוג מותרת. ולכן אדם
הסובל מזיעה ומלוכלך ממנה מאד, מותר לרחוץ
איבר איבר במים קרים. במקומות שיש בהם ריבוי
זיעה וא"א לנקותם על ידי מים קרים, מותר לנקות
ע"י מים חמים עם סבון – לפי הצורך בלבד, וכדאי הוא
בית אלוקינו לצער עצמנו על חורבנו, ו'כל המתאבל
על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה'.
כב. רחיצה לרפואה מותרת, לכן מי שיש לו פצעים
וצריך לרחצם – הדבר מותר. וכן מי שיודע בבירור
שאם ימנע מלרחוץ יגרום לו לפצעים, מותר לשטוף
לפי הצורך בלבד, ואם די לו במים קרים אסור בחמים.
כג. רחיצה על ידי העברת מגבת רטובה או ניגוב
במגבונים לחים – מותרת.
כד. ילדים עד סמוך לגיל בר מצוה יש להקל
שיתרחצו.
כה. טבילת עזרא מותרת. ויש מקילין במי שרגיל
לטבול במקוה מידי יום, שמותר לטבול גם בתשעת
הימים.
כו. טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול
בכל ערב שבת, מותר לטבול אף בער"ש בתשעת
הימים במקווה צונן (ואם אין צונן – יש להקל אף
בחם), ובעניין זמן הטבילה, ראה בסוף הסע' הבא.
כז. רחיצה בערב שבת חזון – מי שרגיל להתרחץ
במים חמים כל ערב שבת ומעולם לא ביטל זאת אלא
מחמת אונס, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו
במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים
קרים. [דין הסובל מזיעה נתבאר בסע' כא].
לכתחילה ירחץ קודם חצות (ט"ז שם ס"ק טז), ואם לא
הספיק – ירחץ עד כניסת שבת.
כח. קודם שבוע שחל בו ת"ב – מותר. ונחלקו
האחרונים בדין נטילת ציפורניים בשבוע שחל בו,
והמיקל יש לו על מי לסמוך [ולכבוד שבת מותר
לכו"ע].
כט. מנהג בני אשכנז שאין אוכלים בשר ואין שותים יין
מר"ח אב (וראה בסוף הגיליון לעניין טעימת
התבשילים). ולבני עדות המזרח יש בזה מנהגים
שונים, והרבה מבני עדות המזרח נוהגים שלא לאכול
בשר ולא לשתות יין ממוצאי ר"ח אב.
ל.גם תבשיל שהתבשל עם בשר נוהגים שלא לאכלו
בימים אלו, ולכן תפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר אין
לאוכלם אף בפני עצמם (ורבים מבני עדות המזרח
מקילים בזה).
לא. מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם
תערובת של יין כגון בירה, ליקר, וויסקי, וכדו'.
לב. ילדים עד גיל שלוששנים אפשר להאכילם בשר.
ומגיל שלוש עד גיל שיודעים להתאבל ירושלים –
נחלקו הפוסקים האם מותר ליתן להם בשר, ודעת
המשנה ברורה להחמיר בזה. ותבשיל שהתבשל עם
בשר יש להקל לתת לקטנים.
לג. יולדת תוך ל' יום ללידה – מותרת באכילת בשר
עד ז' אב, ומז' אב ואילך נוהגות להימנע. וכן הדין
במינקת [שכשאינה אוכלת בשר, חלב התינוק אינו
טוב], שמותרת לאכול בשר, וה"ה במעוברת שזקוקה
לאכול בשר ובחולה.
לד. אף מיץ ענבים אין לשתות בימים אלו.
לה. בהבדלה במוצאי שבת בט' הימים, יש נותנים
את הכוס לקטן שהגיע לגיל חינוך אבל אינו יודע
להתאבל על ירושלים, ומכיון שיש להקפיד לתת לקטן
שהגיע לגיל חינוך וכן יש להקפיד שהקטן ישתה מלוא
לוגמיו, ואין הדבר ברור מהו הגיל של קטן שאינו יודע
להתאבל על ירושלים – לכן רבים נוהגים שהמבדיל
שותה את כוס היין או המיץ ענבים.
לו. עוגות שיש בהם יין וטעמוניכר – יש מחמירים שלא
לאכלם בימים אלו.
לז. בשבת מותר לאכול בשר ולשתות יין, אך בשאר
סעודות מצוה יש בכך אופנים שונים המבוארים בסי'
תקנא סע' י.
מבואר בגמ' יבמות (מג ע"ב) 'מראש חודש ועד התענית
העם ממעטין בעסקיהן מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע' וכו'.
ויש לעיין מה הפירוש 'ממעטין' במשא ומתן, האם הכוונה
שממעטים לגמרי, או שעושים רק את הנצרך ולא כשאר
הימים. ודנו בזה התוס' ביבמות (שם בע"א ד"ה מלישא)
ובמגילה (ה' ע"ב ד"ה ממעטין), ומבואר שם בתוס', דאם
'ממעטין מלישא וליתן' היינו במשא ומתן של שמחה כגון
צרכי חופה, בזה 'ממעטין' היינו דיש למעט לגמרי, אך אם
הפירוש 'ממעטין מלישא וליתן' הוא לאו דוקא במשא ומתן
של שמחה, אז 'ממעטין' היינו שעושים את הנצרך ולא כשאר
הימים. וכן הוא במשנ"ב (סי' תקנא סקי"א) שיש חילוק בין
משא ומתן של שמחה לשאר משא ומתן. ובע"ה להלן יבואר
דינים העולים מזה.
הלכה נוספת מבואר בטור (סי' תקנא ס"ז) דבגדים חדשים
אסור לתקן בשבוע שחל להיות בו תשעה באב. ומקור הדין
בירושלמי בפ' מקום שנהגו – 'נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא
מגו דעייל אב מנהגא' בגלל שבטלה אבן השתיה, וכיון
שהשתי אסור כ"ש תיקון בגדים חדשים, וראוי להחמיר בזה
מר"ח דהיינו נמי בכלל מיעוט שמחה, עכ"ד הטור. והרמ"א
הוסיף שה"ה שלא לקנות בגדים, והיינו דקניית בגדים גם
היא כתיקון בגדים. מבואר מזה שבבגדים יש דין נוסף שלא
לקנותם מלבד הדין שממעטים במשא ומתן, ועפי"ז יתבארו
בע"ה הדינים דלהלן.
לח. אין לקנות תכשיטים כל תשעת הימים.
לט. אין לקנות כלי כסף וזהב וכן יש להקפיד שלא
לקנות דברים יקרי ערך.
מ. יש למעט בקניית צלחות וסירים וסכו"ם וכן שאר
דברים שלא נצרכים לתשעת הימים, אך אם הם
נצרכים לימים אלו – מותר לקנותם.
מא. אין לקנות בגדים בתשעת הימים ואף בגדים
שאינם חשובים ואף שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.
מב. מכירה ובה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו
לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.
מג. קניית מתנה לאשה למטרת שלום בית מותרת
בתשעת הימים דנחשב צורך מצוה, והכל לפי העניין.
שאלה: מי שאין לו מספיק חולצות האם יכול לקנות
קודם ראש חודש אב.
תשובה: עד ר"ח אב אפשר כיון שלא מברכים עליהם
שהחיינו (סי' תקנא ס"ק מה).
שאלה: האם אפשר לקנות משקפיים בשלושת
השבועות.
תשובה: אם אלו משקפיים שלא מברכים עליהם
שהחיינו – אפשר לקנות עד ר"ח. אך לאחר ר"ח, לא
יקנה אא"כ אין לו משקפיים אחרות (סי' תקנא).
שאלה: האם אפשר ללכת בשלושת השבועות לים או
לבריכה.
תשובה: עד ראש חודש אב אין מניעה ללכת, אפילו אם
לא הלך קודם לכן (סי' תקנא).
שאלה: האם אפשר ללמוד לנגן בחליל או כל כלי
נגינה בשלושת השבועות.
תשובה: אפשר ללמוד עד ראש חודש אב, כדי לשמר
את מה שלמדו [דבר האבד], וגם שאין כ"כ הנאה, כי
עיקר המטרה הוא הלימוד (ואף אם זה לא לצורך
פרנסה – יש להקל עד ר"ח).
מקור – סי' תקנא, פמ"ג אשל אברהם י, ביאור הלכה
ד"ה ממעטים.
שאלה: בחור שהתארס בשלושת השבועות האם
אפשר לשיר לו כשמגיע לישיבה.
תשובה: יש מקום להקל בשירה בפה (סי' תקנא ביאור הלכה ד"ה
'ממעטים').
שאלה: האם אפשר להכין כמה חולצות יחד זו על זו
לתשעת הימים.
תשובה: אפשר לעשות זאת, אך באופן זה ילבש את
החולצות יותר זמן ממה שלובש חולצה אחת (סי' תקנא, יו"ד
סי' שפט).
שאלה: כיצד יש להכין לבנים ושאר בגדים הסמוכים
לגוף.
תשובה: ילכלך אותם על הרצפה (בשונה מבגדים
עליונים, שלכתחילה יש ללובשם לפני ט' הימים).
מקור – סי' תקנא, יו"ד סי' שפט.
שאלה: האם אפשר להשאיר מכונת כביסה שתפעל
אחר כניסת ראש חודש אב
תשובה: אם לא הספיקו לפני, מותר (סי' תקנא).
שאלה: בגד שהיה בהשריה בערב ראש חודש אב,
ועבר שקיעה. האם אפשר לשטוף.
תשובה: מותר, כיון שאם לא ישטפוהו, הבגד יתקלקל.
וכן כל בגד שאם לא יכבסוהו מיד- יתקלקל, מותר
לכבסו.
מקור – סי' תקנא, וע"פ סי' תקנד סע' כב שדבר האבד
מותר.
שאלה: האם בן עדות המזרח יכול לכבס לבן אשכנז
בתשעת הימים [קודם שבוע שחל בו תשעה באב].
תשובה: אסור לבן אשכנז לבקש מבן ספרד לכבס
עבורו בגדים בתשעת הימים. אמנם, אם ביקש ממנו
לפני ראש חודש, מותר לבן ספרד לכבס עבורו אף
לאחר ר"ח (עי' סי' תקנא סעיף ג).
שאלה: האם בישיבה אפשר לכבס ולהחליף מגבות
בתשעת הימים.
תשובה: מה שמלוכלך מותר.
מקור – סי' תקנא סעיף ג, והוא לצורך מצווה, ומבואר
שם שמותר.
שאלה: כיצד יש לתלות בגדים שכובסו בט' הימים.
תשובה: בגדי קטנים – מותר לתלותם בפרהסיא, בגדי
גדולים (שכובסו בהיתר, כגון מי שאין לו מה ללבוש כלל)
– יש לתלות בצנעא בתוך הבית (סי' תקנא).
שאלה: האם עדיף לסגור ווארט בערב ראש חודש
אב או שאפשר גם מליל ראש חודש.
תשובה: אם אין שם אכילת פת – מותר גם בתשעת
הימים (ולחתן ולכלה מותר ללבוש בגדי שבת).
מקור – סי' תקנא ס"ק טז, ולגבי בגדי שבת – מותר,
כמבואר שם סע' א שלצורך מצווה מותר.
שאלה: האם אפשר לקנות רכב יד 2 בתשעת הימים.
תשובה: אם אינו דבר האבד שעלול להפסיד את הקניה
– אין לקנות, אלא א"כ נצרך הרכב לצורך פרנסתו (סי'
תקנא, סי תקנד סע' כב).
שאלה: האם מותר לקנות נעליים בתשעת הימים.
תשובה: אם נעליו קרועות – מותר (סי' תקנא).
שאלה: בחור שיוצא לפגישות בט' הימים, האם יכול
לקנות אז בגדים חדשים לצורך הפגישות.
תשובה: עדיף שיקנה בגדים לפני תשעת הימים, ואם
לא הספיק – יכול לקנות.
מקור – כי הוא צורך מצווה, עיין סי' תקנא סעיפים ב, ג,
ט, טז.
שאלה: האם אפשר להזמין ארון או רהיט אחר
בתשעת הימים ע"מ שיגיע לאחר תשעת הימים.
תשובה: אם יש צורך אפשר להזמינו (סי' תקנא סע' ב, משנ"ב
ס"ק יא).
שאלה: האם אפשר לערוך קניות לחתן וכלה
בתשעת הימים.
תשובה: מותר לקנות בגדים חדשים לצורך החתונה,
אם אין זמן אחר כך (סי' תקנא סקי"ד).
שאלה: האם אפשר לערוך קניית מוצרי בית הספר
לילדים בתשעת הימים.
תשובה: מוצרים שבמבצע – אפשר לקנות. ומוצרים
במחיר רגיל – אם יש זמן אחר לקנות, יקנו בזמן אחר.
ואם אין זמן אחר, מותר (סי' תקנא ס"ב, משנ"ב ס"ק יא).
שאלה: האם אפשר לתת מתנות בתשעת הימים.
תשובה: אפשר לתת עד תשעה באב, אך עדיף לקנותם
קודם ראש חודש אב (סי' תקנא ס"ב, סי' תקנד ס"ק מא).
שאלה: האם אפשר לפתוח חנות עם מבצעים
מיוחדים בתשעת הימים כדי להתיר את הקניה
לאנשים (כי אז הוי דבר האבד לגביהם).
תשובה: אפשר להקל (לשואל אחר ששאל האם אפשר
לכתחילה לעשות כן, אמר הרב שזה לא רצון השם)
מקור – סי' תקנא סעיף ב, סי' תקנד סעיף כב.
שאלה: האם אפשר לקנות/לשכור אופניים
חשמליים בתשעת הימים.
תשובה: אם לא נחוץ עכשיו – שלא יקנה, ולשכור אפשר
(סי' תקנא סעיף ב', משנ"ב ס"ק יא).
שאלה: האם מותר לחתום על זכרון דברים בתשעת
הימים.
תשובה: אם יש חשש שהדירה תימכר – יחתמו על זכרון
דברים, ואת החוזה יעשו לאחר ט' הימים. ואם אין
אפשרות לעשות זכרון דברים לבד – אפשר גם לעשות
חוזה (סי' תקנא).
שאלה: האם אפשר לחתום חוזה לקניית דירה
בתשעת הימים.
תשובה: אם עלול לאבד את הדירה הוי 'דבר האבד',
ומותר (סי' תקנא סעיף ב', משנ"ב ס"ק יא, סי' תקנד סעיף כב).
שאלה: האם אפשר להלביש לתינוקות וילדים בגדי
שבת לברית בתשעת הימים.
תשובה: אפשר להלביש עד גיל שהם יודעים להתאבל
על ירושלים (גיל 8-9), וראה במקור.
מקור – סי' תקנא, בשערי תשובה שם שכל הקרובים
שהיו באים לברית עם בגדי שבת, מותרים לבוא גם
בתשעת הימים. אמנם המשנ"ב לא העתיק זאת, אך
נראה שלילדים עד בר מצווה אפשר לסמוך על זה, ואם
אינם יודעים להתאבל על ירושלים, מותר בכל אופן.
שאלה: האם לספר מבני אשכנז מותר לספר בן
עדות המזרח בימים אלו.
תשובה: מותר לספר עד שבוע שחל בו.
מקור – ע"פ סי' תקנא סעיף ה, מג"א ס"ק יט, משנ"ב
ס"ק מב.
שאלה: האם אפשר לעשות התעמלות מים בתשעת
הימים.
תשובה: מי שזקוק לזה לצורך בריאות ואין לו אפשרות
אחרת, מותר.
מקור – רפואה הוא כצורך מצווה (או"ח סימן שו, סי'
רמח, סי' פט), ומבואר בסי' תקנא סעיף טז שרחיצה
לצורך מצווה מותרת, וגם בט"ב עצמו נאסרה רק
רחיצה של תענוג כמבואר בסי' תקנד ובסי' תריג
שרחיצה שלא לתענוג מותרת אף בט"ב. עיין שם כל
הפרטים.
שאלה: האם מותר לנקות רכב בתשעת הימים.
תשובה: במקום צורך – אפשר (סי' תקנא).
שאלה: האם מותר לשמוע בתשעת הימים מנגינת
רקע של סיפור מוקלט.
תשובה: מותר, כיון שהעיקר הוא הסיפור ולא המנגינה
(באור הלכה סי' תקנא ד"ה 'ממעטים').
שאלה: האם מותר לילדים לשמוע שירים בתשעת
הימים.
תשובה: עד גיל ,6 מותר [ואף אם הגדולים שומעים
ברקע, אין בזה איסור, מכיוון שלא מתכוונים להנות].
שאלה: מה מתיר סיום מסכת בתשעת הימים.
תשובה: שירה בפה (ויש מקילין בשירים מוקלטים).
וכן כל מי שהיה מגיע לסיום בלאו הכי מותר באכילת
בשר ושתיית יין. ובשבוע שחל בו ת"ב – מותר רק
למסיים ולקרוביו הפסולים לעדות ולעוד מניין אנשים.
מקור – סי' תקנא ס"י, משנ"ב ס"ק עז.
שאלה: האם מותר לשטוף את הבית בט' הימים.
תשובה: לכבוד שבת -מותר, וכן אם הרצפה איננה נקיה
– מותר לשוטפה אף בשאר ימות השבוע (יו"ד סי' שעח).
שאלה: האם מותר לצחצח נעליים בתשעת הימים.
תשובה: לכבוד שבת – מותר לצחצח נעלים כרגיל.
שאלה: האם מותר לטעום בשר או תבשיל בשר
בערב שבת.
תשובה: מותר לטעום ולפלוט [ויש המתירים אף לבלוע]
(סי' תקנא, תקסז).
(אזמרה לשמך – פסקי הלכות מהגה"ג רבי עמרם פריד שליט"א)