גיטין דף כז
מדוע שיחררו את גונב הטבעת?
ובטבעת
בביתו של הגאון רבי אליהו רוגלר זצ"ל מקאליש התארח פעם אורח שנכשל בגניבת טבעת משובצת יהלום שהייתה שייכת לרבנית.
כאשר גילתה הרבנית, הודיעה למשטרה -שלא בידיעת בעלה- וזו רדפה אחר האורח ואכן מצאו את הטבעת הגנובה בכיסו, לקחו ממנו את הטבעת והכניסו את האיש למעצר.
נעשה רעש גדול בעיר. כשנודע לרבי אליהו את אשר אירע, פנה מיד וכך אמר לו: "אני תמיד מפחד שמא יקרה ומאן דהו יגנוב מביתי חפץ כלשהו ויעבור בזה על הלאו של "לא תגנובו" ככתוב בתורתנו, ולכן כדי שלא יכשל אצלי אדם בחטא של גניבה, אני נוהג מדי ערב, קודם לכתי לישון , ואז הכל הפקר.
"ומכיון שכך" – הפטיר רבי אליהו – "יוצא, איפוא, שאדם זה כלל לא גנב, שהרי הטבעת הייתה הפקר. לפיכך אסור להחזיקו במעצר כי לקח מן ההפקר…" נאלץ מפקד המשטרה לעשות כפי שאמר לו רבי אליהו, ושחרר את העצור.
(המאור שבתורה)