מספר יהודי מירושלים עיר הקודש: אני עובד במקום מסוים עם משכורת קבועה של כמה אלפים, ואין הקומץ משביע את הארי. ההכנסה יפה אבל ההוצאה 'יפה' עוד יותר…
יחד עם זה הזמין לי הקב"ה אפיק פרנסה נוסף שיש בו שליחות גדולה – לבנות בתים בישראל. מפעם לפעם עולים לי רעיונות טובים, וכאשר שידוך יוצא לפועל אני מקבל את שכרי.
בסוף חודש אלול הלכתי לציונו של הרה"ק רבי אהרון מבעלזא זי"ע. פעמים רבות אני מגיע לשם לשפוך את לבי ולהעתיר על בני ביתי. גם הפעם הגעתי להשיח את דאגתי, דאגת הפרנסה.
עמדתי שם וביקשתי מהשם שישלח לי את כל הוצאות החגים הבאים עלינו לטובה, סעודות החג, מלבושי כבוד, סוכה, ארבעה מינים וכל אשר בית יהודי צורך בימים נשגבים אלו. מה טוב היה – כך חשבתי לי בלב – אם הייתי עושה איזה שידוך טוב. או אז הייתי מרוויח אלפיים דולר טבין ותקילין, ובאמצעות סכום כזה הייתי מכסה ברווח את כל ההוצאות.
רק חשבתי את המחשבה הזו וייסרתי את עצמי – מה לך לתת עצות לריבונו של עולם?! והלא הרבה דרכים למקום.
שיניתי את הנוסח ואמרתי: עמך ישראל צריכים פרנסה, אנא אבי שבשמים, תעזור לי שבזכות הצדיק איוושע בשפע פרנסה.
כך התפללתי באופן כללי בלי לתת לבורא רעיונות איך לעזור לי, וציפיתי לישועה פרטית.
למחרת אני מקבל טלפון מארצות הברית. על הקו חבר משכבר הימים. הוא יודע שאני נוסע הרבה לציונו של רבי אהרון מבעלזא, ויש לו הצעה בשבילי. "אחד מקרובי משפחתי זקוק לישועה", הוא מספר לי, "והוא רוצה שיזכירו את שמו על ציון הרה"ק מבעלזא זי"ע במשך ארבעים יום. הוא גם ישלם על כך, מה אתה אומר?".
התלבטתי. זה לא קל להתחייב לארבעים יום על הציון הקדוש בימי חג ומועד, אבל הגעתי למסקנה שאם ה' שולח לי פרנסה מכובדת עלי לקחת זאת, בפרט שיש בזה חסד עם יהודי ותפילה מעומק הלב להשם יתברך במקום שיש לי קשר נפשי אליו.
התייעצתי עם מורה הוראה איך לקיים ארבעים יום רצופים גם בימי שבת וחג, והוא סידר לי את זמני התפילות באופן שיענה על בקשת קרוב משפחתו של הידיד. "על כל יום", כך אמר הידיד, "ישלמו לך חמישים דולר".
החשבון פשוט… חמישים פעם ארבעים הם אלפיים. אלפיים דולר לתקופת החגים, ממש כמו משכורת שמקבלים על שידוך שנסגר. חשבתי שאני יודע איך משיגים סכום כזה, אבל הקב"ה הראה לי שהרבה דרכים לפניו.
'השגחה פרטית' פרשת וארא – בא, תשפ"א