נדרים יג
מה השיב הגר"ח קנייבסקי לישיש שאכל חזיר בקטנותו?
כבשר חזיר
פעם אחת בא יהודי זקן מופלג בן תשעים שנה לפני מרן רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, והתאונן לפניו כי זה שבעים ושבע שנים שאינו מסוגל ללמוד, על אף שבהיותו ילד היה בעל כשרון ולמד בהבנה טובה, משהגיע למצוות נסתם מוחו ואין שום דבר של תורה נקלט אצלו, והתמרמר הזקן הלז שאינו יודע מה היה לו, ומדוע אין מוחו מסוגל לקלוט דברי תורה, בו בזמן שבמקצוע שעוסק בו הוא בעל כשרון גדול והצליח מאד ונעשה פרופסור במקצועו, ומדוע הוא משתדל להבין ד״ת ואין מוחו מסוגל כלל.
ואמר אותו זקן להגאון רבי חיים קנייבסקי, שראה בספר ירושלים של מעלה עובדא אחת שהיתה בימי הגאון רבי עקיבא איגר זיי"ע, שהופיעו לפניו בעל ואשתו ושפכו שיחם ותוגת נפשם, כי יש להם בן חרוץ בעל דעת ובקטנותו הצליח ולמד היטב, ומשהגיע לימי הבחרות הפסיק ללמוד, ואבד ממנו כל חשקו והבנתו בלימוד, ונפשם בשאלתם על מה ולמה אירע כזאת לבנם, מה סיבת הדבר ומה עליהם לעשות.
ואמר להם הגרעק״א זי״ע כי אין זה אלא שבנם נכשל באכילת נבלות וטריפות המטמטם את הלב, וטענו הורי הבחור, הלא ביתינו הוא כשר בתכלית ואנו נזהרים שלא להכניס אל ביתינו בשר שיש בו חשש פקפוק איסור, אבל הוא באחד מי ישיבנו, צאו ובדקו כי בוודאי נכשל בנכם בנבלות וטריפות.
ויצאו ההורים משם בפחי נפש, והחלו לחקור ולדרוש ולפשפש מה זה ועל מה זה, והאם יתכן כזאת שנכשל בנם באכילת איסור, ואחרי חקירה ודרישה נתבררו הדברים ונתלבנו, ומעשה שהיה כך היה, בעירם היה שוחט אחד שנפסל ע״י רב העיר מלהיות שו״ב, וכמובן כל אנשי העיר לא שחטו אצלו עוד, אמנם באחד הימים בא עשיר אחד לעירם וערך שם חתונה גדולה והזמין קרואים הרבה, והזמין את השוחט שנפסל לשחוט את העופות לצורך משתה החתונה. והבחור בנם של ההורים הנ״ל, נזדמן לשם ושמע כי יש משתה וסעודה רבתי ונכנס ואכל בשר מהסעודה. ומכיון שהשוחט הלז נפסל נעשה כל הבשר ששחט נבלה, ונתפטם הנער הלזה בנבלה, ונכנסבו כארס של עכנאי ונתטמטם מוחו ולבו, ושוב לא היה מסוגל ללמוד, וראו הכל כי דבר ה׳ בפי איש האלקים הגיעק״א זלה״ה, וברוח קדשו וחכמת אלקים שבקרבו הבין והרגיש כי סיבת טמטום הלב של והוא מאכילת איסור.
ואמר אותו זקן למרן הגר"ח, אחר שראיתי עובדא זו נזכרתי כי בצעירותי בעודו ילד היו לי חברים גויים שהייתי מתרועע עמם, פעם אחת נכנסתי לביתם של חברי הגויים, והתגרו בי בהביאם לפני חתיכת בשר דבר אחר, ואמרו לי ראה גם ראה, כי אנחנו אוכלים את הבשר הערב הזה בשר חזיר, ואתה שהנך יהודי מעולם לא טעמת מאכל משובח ומופלא זה ואסור לך לאכול ממנו, וכל כך גברה הסתתם ולעגם ממני, עד שלא עצרתי כח לעמוד בפניהם ואכלתי מהבשר האסור, ומאז נסתתם מוחי ופסקתי להבין דברי תורה,
ואמר לו הגר״ח לאותו זקן שיקבל על עצמו להתענות יום אחד על מה שאכל דבר איסור, וטען שאין בכוחו מחמת זקנותו להתענות, ואמר לו רבי חיים שיבחר לו יום קצר בימות החורף להתענות בו, ואז שב ורפא לו.
(בדידי הוה עובדא)