כתובות עה
מדוע אין חזקת כשרות בספק נגע?
אם בהרת קודם לשער לבן – טמא, אם שער לבן קודם לבהרת – טהור, ספק – טמא
מסופר בגמרא (ב״מ פו.) שנפלה מחלוקת בשמים באופן שספק אם השער לבן קדם לנגע [שבמקרה זה הדין טהור] ספק אם קדם הנגע לשער לבן [טמא], הקב״ה אומר טהור, וכל פמליא של מעלה אומרים טמא.
והקשו התוס׳ (כתובות עה: ד׳׳ה ספק), לשיטת המטמאים מדוע אין הולכים אחר החזקה שרוב בני אדם טהורים?
אמנם נראה ליישב ע״פ מאמר חז״ל (ב״ב קסה.) ״רוב בגזל, ומיעוט בעריות, והכל בלשון הרע״ . ועוד שנינו (ערכין טו:) ״כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו״. ומכיון שכל בני האדם רגילים בלשון הרע ממילא כל אדם בחזקת שיטמא בנגעים, ולכן אין ללכת אחר חזקת הטהרה…
(מתוקים מדבש – מקרי דרדקי)