עמוד היומי עם גישמאק! – ברכות נא:
בעמוד היומי אותו אנו לומדים היום (ברכות נא:) מביאה הגמרא מדברי רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא: "האוכל ומהלך – מברך מעומד, וכשהוא אוכל מעומד – מברך מיושב, וכשהוא מיסב ואוכל – יושב ומברך:
אבל, למעשה מסכמת הגמרא: "והלכתא: בכולהו יושב ומברך!", וכן נפסק בשו"ע אורח חיים (סימן קפ"ג סעיף ט') שמברכים ברכת המזון מיושב.
כיצד עומדים?
בגליון 'וישמע משה' (תולדות תשע"ח) מביא נידון מעניין ואקטואלי לאור דברי הגמרא, וכדרכו הוא מציגו בדרך שאלה ותשובה:
שאלה: מעשים בכל יום שעומדים מאות או אלפי חסידים על הפארנצ'עס ב'טיש' לפני רבם, וכשמברכים ברכת המזון היא טירחה גדולה שכל המשתתפים יישבו בצורה מכובדת ויברכו ברכת המזון, ויש כאלו שנדחקים ויושבים במקומם שעל הפארנצ'עס, והרבה נמנעים מלעשות זאת מפני שאינם רוצים שבגדיהם יתלכלכו כשיישבו במקום שבו דרכו רבים במנעליהם עד עתה, וגם המקום דחוק ואינו נוח ואין להם בו יישוב הדעת, ולכן הרוב מברכים בעמידה במקומם. האם מותר לעשות כן לכתחילה לעמוד בברכת המזון או לאו?
תשובה: מקור הדין לישב בשעת ברכת המזון הוא בסוף פרק שלושה שאכלו (ברכות נא, ב): אמר רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא: האוכל ומהלך מברך מעומד, וכשהוא אוכל מעומד מברך מיושב, וכשהוא מיסב ואוכל יושב ומברך. והלכתא: בכולהו יושב ומברך. בתוספות שם (ד"ה והלכתא) כותבים רמז נאה: "לפי שברכת המזון דאורייתא החמירו בה להיות יושב ומברך שהרי עשרה דברים נאמרו בו, מה שאין כן בשאר ברכות. והוא נוטריקון "ואכלת ושבעת" – 'שב עת וברכת לברכת המזון' מפי רבי משה אלברט". וכן נפסק בשו"ע (או"ח קפג, ט): צריך לישב בשעה שמברך ברהמ"ז כדי שיוכל לכוין יותר. והרמ"א מציין בשם הרמב"ם: מיהו אם לא עשה כן, אפילו בירך מהלך בדיעבד יצא.
מתוך מיעוט עוונות…
ובספר 'קדוש ישראל' הביאו כי הרה"ק האהבת ישראל מויז'ניץ זי"ע מנה כמה דברים שהחסידים מקילים בהם, ואחד מהם הוא מה שעומדים בשעת ברהמ"ז שלא כהלכה, ועל זה אנו מבקשים בליל שב"ק 'מתוך מיעוט עוונות' [ש'עוונות' אלו כדאי הם לזכות לקדושת שבת עבורם…]. וחסידים אומרים בשם הרה"ק מרופשיץ זי"ע, שהעבירות שעוברים אצל הרבי, יש בכוחם לכפר על המצוות שעושים בבית שלא לשם שמים כראוי…
ובענין הלכה. הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי זצוק"ל הניח בצ"ע אם יש להקל בדבר. ושאלתי האם במקום שיש ברזלים שניתן לסמוך עליהם סמיכה גמורה שאם יינטל ייפול חשיב כישיבה ומותר. וענה לי שסמיכה גמורה אינה בכלל עמידה, ולכן אסור לסמוך בצורה כזו בתפילת שמונה עשרה, אך עדיין אינה בכלל ישיבה לענין דברים שצריכים לעשות אותם בישיבה דוקא. ומכל מקום בודאי עדיפה סמיכה מעמידה גמורה. וכעין זה אמרו הגאונים רבי מרדכי גרוס, רבי יעקב מאיר שטרן, רבי משה שאול קליין שליט"א דאונס רחמנא פטריה ויכולים לברך בעמידה, ומכל מקום אם יכולים לסמוך סמיכה גמורה בודאי עדיף טפי.
אין ישיבה בעזרה…
והגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א אמר דבר חידוש שכשנמצאים ב'טיש' אין צריך לשבת בברכת המזון, דכשם שאין ישיבה בעזרה כך אין ישיבה בפני רבו, וכשעומדים ב'טיש' כדי לקבל מיראת שמים ע"י שמתבוננים בצדיק ולומדים מהנהגותיו הקדושות, אין צריך לשבת! והגאון רבי מנדל שפרן שליט"א אמר שמותר לברך לכתחילה בעמידה, דכל הטעם שצריך לשבת לכתחילה הוא כדי להראות קביעות בברכה, וכאן שכל האכילה היתה בעמידה וזאת היא הקביעות שלו, מותר לכתחילה לעמוד. ות"ח אחד העיר שאם רבים יבקשו מקום לשבת ולברך יהיה בלאגן גדול ובודאי יפסידו כוונת הברכה ולא יוכלו לברך ביישוב הדעת, משא"כ כשכולם מברכים בעמידה ובצוותא חדא עם הרבי, בודאי יכולים יותר לכוון לבם כראוי לברכה.
שמא יתפסנו אחר…
וכן הסכים הגאון רבי שמאי גרוס שליט"א, והביא ראיה ברורה לדבריו מה דאיתא בסימן קפג סי"א לענין ברכת המזון: אם היה מהלך בדרך ואוכל, אין צריך לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו. הרי מבואר דמכיון שהאכילה היא מעומד מחמת שממהר לדרכו, יכול גם לברך מעומד. וכן י"ל בנידון דידן דמכיון שאוכל מעומד כדי להשתתף ב'טיש' יכול גם לברך מעומד. ובפרט שאם יחפש מקום לישב עלול אחר לתפוס את מקומו ב'טיש' ואין דעתו מיושבת עליו כלל… וגם מצד כוונת הברכה בוודאי יותר יכול לכוון כשעומד במקומו בנחת מאשר כשמצטופף כדי לישב ולברך.