הרה"ג רבי מרדכי ירט, העומד בראש העירוב השכונתי של שכונת 'הר נוף' בירושלים, ומקדיש זמן רב, כדי לעסוק בכשרות העירוב השכונתי בסיפור מיוחד: זה היה ברח' בית הדפוס בירושלים, מאחורי 'מצות יהודה' יש דרך עפר שיורדת אל העמק, ומסיבות שונות אנחנו מחמירים שיהיה שם דווקא צורת הפתח. ביום שישי אחד אנחנו מגיעים לשם בבדיקה השגרתית, ומגלים שמישהו החליט לנטוש מכונית ישנה בדיוק בתוך ה'צורת הפתח' שלנו…
"מכונית נטושה זו בעיה רצינית, כי היא סמוכה לקרקע בגובה של פחות משלושה טפחים, כך שהיא נחשבת ללבוד ול'ארעא סמיכתא', והגובה שלה יותר מעשרה טפחים, בקיצור, זה לא לכתחילה בכלל שיש כזה דבר בתוך צורת הפתח.
"אם זה היה רכב תקין אין שום בעיה, מאחר והוא לא בטל לקרקע הוא לא מבטל את צורת הפתח, אבל רכב נטוש שאמור להישאר שם הרבה מאוד זמן עד שיבוא מישהו לגרור אותו, מייצר בעיה.
"חשבנו לעצמנו, מה הבעיה? נדרדר את הרכב קצת, נוציא אותו אל מחוץ לצורת הפתח ושיישאר שם. נכנסו לאוטו, ואז גילינו שמי שנטש אותו גילה אחריות וכדי שילדים אל ידרדרו אותו וידרסו זה את זה חלילה, הוא הרים את ידית ה'האנד ברקס', ולאחר מכן פירק אותה, כך שגלגלי הרכב נעולים ואי אפשר לשחרר אותם.
"ניסינו לדחוף ולדחוף, אבל כלום לא עזר. האוטו לא זז ממקומו, ואז בניסיון נואש לפתור את הבעיה הציע מישהו מאתנו שנחפור מתחת למכונית, עד שהגובה שלה מהעפר שתחתיה יהיה יותר משלושה טפחים, וכך לא יהיה לה דין 'לבוד' והיא לא תהרוס את 'צורת הפתח'.
"התחלנו לחפור, זאת היתה עבודת פרך, לא היה לנו ציוד מתאים, ובכלל איך נגיע לקרקע שנמצאת מתחת לאמצע המכונית? אבל לא היה לנו פתרון יותר טוב אז דבקנו בניסיון הזה.
"פתאום עוצרת לידינו מכונית של סייר ביטחון, והוא מתחיל לצעוק עלינו: "מה אתם עושים פה? מי הרשה לכם לחפור כאן?".
עומד מולך אדם מגודל, לא נראה כמו יושב אהלים, בלשון המעטה, הוא האיש הסמכותי פה, ואנחנו סתם אברכים, מה נענה ומה נאמר?
"הניסיון לימד אותנו שבכאלו מקרים אין שום פיתרון שיהיה יותר טוב מלהסביר מה אנחנו עושים. "שמע אדוני", אמרנו לו, "אנחנו אחראים על העירוב השכונתי, יש לנו כאן 'צורת הפתח', אתה רואה? שם יש עמוד ובצד השני עוד אחד, וחוט שעובר מעליהם, אתה רואה? הנה תסתכל, עכשיו המכונית הזאת פה באמצע עושה לנו בעיות, כי לפי חלק מהשיטות של פוסקי ההלכה, זה פוסל את 'צורת הפתח'…".
חשבנו שאנחנו מתעלפים. נשמטה לנו הלסת! מה אמרת???
"איש הביטחון שהיה נראה כמעט כמו גוי פותח עלינו זוג עיניים וצועק עלינו באותה נימה שצעק עלינו קודם לכן: "מה אתם מבלבלים לי בראש על 'צורת הפתח', תסתכלו, זה בכלל 'עומד מרובה על הפרוץ'! לא צריך פה בכלל צורת הפתח!!!".
"חשבנו שאנחנו מתעלפים. נשמטה לנו הלסת! מה אמרת??? שאלנו אותו, הוא התחיל להסביר לנו שבכלל לא צריך פה צורת הפתח, כי העירוב כשר גם בלאו הכי, והוא נתן נימוקים לא רעים בכלל לדבריו.
"תגיד, למדתי 'עירובין' בכוילל???" שאלנו אותו, והוא השיב, "מה כוילל, אנחנו נראה לכם כמו אברך???".
"אז מאיפה אתה מכיר את התחום???", המשכנו לחקור והוא הסביר לנו שהוא היה קבלן בניה עד לא מזמן, ובעבר הוא היה זה שזכה במכרז לעשות את העירוב העירוני של רעננה, ומאחר והוא עסק בנושא ובנה את העירוב, הוא למד את התחום היטב, ובילה רבות עם הרב האחראי על העירוב שם, כך שהנושא הזה מוכר לו היטב…
"הסברנו לו שאנחנו חוששים לשיטת החזו"א לגבי צורת הפתח, ושלפי הרבה דעות צריכים שיהיה פה צורת הפתח, הוא סבר וקיבל, ניגש למכונית הנטושה, התחיל להזיז שם כמה דברים, שחרר את ה'האנד ברקס', דחפנו אותה כמה מטרים אל מחוץ לצורך הפתח, והוא נעל את בלם היד בחזרה. היה לו ידע טכני במכוניות שלא לא היה, והוא פשוט בא לעזרתנו ברגע הנכון, האיש הנכון שבדיוק כמה שנים קודם לכן עשה עירוב בעיר אחרת… ראינו בחוש שהקב"ה פשוט שלח לנו מלאך מושיע כדי שלתושבי הר נוף יהיה עירוב מהודר בשבת קודש".
(מתוך שיחה נרחבת שתפורסם אי"ה בגליון 'לקראת שבת' פרשת קדושים)