בטביעות עינא
לישיבת טלז המעטירה, נכנם אדם הדור. הוא פנה אל ראש הישיבה, הגאון ר' אליעזר גורדון, ואמר: ״איש עשיר אני, וכעת
הגיעה ביתי לפרקה, מחפש אני לחתן את הבחור הטוב ביותר בישיבה, ויש באפשרותי לספק לו את כל צרכיו, על מנת שיוכל
להמשיך ולהגות בתורה גם לאחר חתונתו, אנא, אמור לי מיהו הבחור הטוב ביותר מבין מאות התלמידים!״
׳ענה ר' אליעזר במאור פנים: ״שמע נא ידידי, יש לי ארבע מאות תלמידים, וכולם טובים ביותר, אתן לך חדר ומזון למשך כמה ימים, שב באולם וצפה על התלמידים, כך תוכל להווכח בעצמך מיהו הבחור שאתה חפץ לקחתו כחתן לבתך״.
כך היה, האיש השתכן בישיבה לכמה ימים. לאחר שלשה ימים של התבוננות, פנה אל ראש הישיבה, הוא הצביע על הפינה השמאלית, ואמר: ״שם בסוף יושב בחור מיוחד בימינו!״
״הו, יש לך טביעת עין טובה!״ השיב ר' אליעזר, ״אך יש לבחור זה בעיה קטנה…״.
״מהי הבעיה?״ שאל העשיר בחשש, ״הבחור הזה הוא בני היחיד!״ השיב הרב.
״לא נעים, אינני ראוי להשתדך עם ראש הישיבה״, אמר האיש.
״אם כן, שב עוד כמה ימים, ובחר לך בחור אחר!״ הציע ר' אליעזר.
לאחר שלשה ימים נוספים, שוב פנה האיש אל הרב ואמר לו:
״הנה, בפינה הימנית יושב בחור חמד והוגה בתורה״.
״יפה אמרת!״ התפעל ראש הישיבה, ״זהו אכן בחור שעדיו לגדולות, אלא שיש לו בעיה מסוימת…״
״מהי הבעיה?״ הודאג העשיר.
״זהו בני היחיד!״ ענה ר' אליעזר.
התפלא האיש, אך המשיך לתור אחר בחור נוסף. אך דברי ראש הישיבה חזרו על עצמם גם בפעם השלישית. כעת לא התאפק העשיר, ושאל את ר' אליעזר בפליאה: ״הרי בן יחיד הוא אחד במשפחתו, איך יתכן שלראש הישיבה יש שלשה בנים יחידים?!״
״לא שלושה בנים יחידים לי״, הסביר הרב בחיוך, ״יש לי ארבע מאות בנים יחידים, כל אחד מתלמידי אהוב וייקר לי כבן יחיד!״
(גליון ליקוטים וסיפורים נפלאים)