ברכה על מאכל הנאכל בסעודת פת
- מאכל שדרכו להֵאכל בסעודת פת כחלק מהסעודה, אם כתוספת ללחם, ואם כמנה בפני עצמה במטרה להזין ולהשביע – אין לברך עליו כשנאכל בתוך סעודה.
- מאכל שאין דרכו להֵאכל בסעודת פת כחלק מהסעודה, או מאכל שנועד לקינוח ולתענוג בעלמא, ולא כדי להזין ולהשביע – יש לברך עליו ברכה ראשונה גם כשנאכל בתוך סעודה.
- האוכל 'שקדי מרק' בסעודת פת, ללא מרק, אלא לתענוג בעלמא, אינו צריך לברך עליהם, כיון שמצד עצמם הם שייכים לסעודה, שהרי בדרך כלל הם נאכלים עם מרק, וטפלים לו, והוא טפל לפת.
- בזמנים עברו, נהגו לסלק את השולחן בסיום סעודת פת, ולהגיש לסועדים פירות ויין, אותם אכלו ושתו לפני ברכת המזון; ואכילה ושתייה מסוג זה, טעונות ברכה ראשונה ואחרונה בנפרד. ובזמננו אין מציאות זו של סילוק השולחן מצויה; והנהוג בחתונות שמסלקים את האוכל ואת הכלים ואף חלק מהשולחנות, ועוסקים בשמחת חתן וכלה – נחלקו הפוסקים אם דינו כסילוק השולחן שמחייב ברכה על הנאכל לאחריו.
- מאכל שבדרך כלל אינו משמש כחלק מהסעודה, והוגש במקרה לשֵׁם אכילה יחד עם הפת – ראוי לברך עליו בפני עצמו, ולאחר מכן לאכול עמו פת, אם ירצה בכך.
- מאכל שאין דרכו להֵאכל כחלק מהסעודה, טעון ברכה ראשונה אף כשנאכל בתוך סעודה. אולם, אם 'קבע' את סעודתו על מאכל זה, דהיינו שהכין סעודה שבה ישמש מאכל כזה כתוספת העיקרית ללחם – נחשב המאכל לחלק מהסעודה, ואין לברך עליו. וצריך שיאכל במהלך הסעודה כמוּת ניכרת של פת יחד עם המאכל, כדי שיחשב כטפל לפת.
- מי שהובא לפניו ממקום אחר, באמצע סעודת פת, מאכל אשר בדרך כלל נחשב כטפל לפת ואינו טעון ברכה ראשונה – יש אומרים, שצריך לברך עליו, ויש שנהגו להקל בכך.
'שינוי מקום' באמצע אכילה או שתיה
- אסור לאדם לצאת באמצע אכילה או שתיה אל מחוץ לבית שבו אוכל. ואם יצא וחפץ להמשיך לאכול, בין במקום הראשון ובין במקום אחר – הריהו עשוי להתחייב בברכות נוספות לפני המשך האכילה, והדין משתנה לפי סוג האוכל והמקום שאליו יצא, ולפי דעות השולחן ערוך והרמ"א.
- לכתחילה, אין לצאת באמצע האכילה גם מחדר לחדר באותו הבית, אלא אם כן היתה דעתו לכך בשעת הברכה, אך בדיעבד, בכל מקרה אין לברך שנית.
- מי שיצא ידי חובת ברכה ראשונה רק בדיעבד, כגון שבירך 'שהכל' על מיני מזונות – יש אומרים, שרשאי לכתחילה לצאת ממקום האכילה באופן המצריך ברכה; ויש שחולק על כך.
- שינוי מקום באמצע האכילה באותו החדר מותר לכתחילה, ואינו מחייב כל ברכה שהיא, ואף אם אינו רואה ממקומו השני את מקומו הראשון מחמת שיש חפץ המסתיר את הראייה.
- יציאה למרפסת שאינה מקורה באמצע האכילה – נחלקו הפוסקים אם נחשבת כיציאה מחדר לחדר, או כיציאה מבית לבית, שדינהּ חמור יותר; ויש שהסתפק בדבר.
- אדם האוכל יחד עם אנשים אחרים, וביציאתו נותר במקום לפחות אחד מהם – אין היציאה נחשבת כהפסקת האכילה, ובשובו למקום רשאי להמשיך באכילתו ללא ברכה.