שאלות על פרשת וארא

אסף שלום וברכה

ניתחת היטב את עניני הפרשה, והערת הערות יפות, הערת שאולי זה קשור למספר 8 היא הערה יפה מאד, ולא מצאת שעמדו על כך [אם כי בפרי צדיק הדבר מרומז בצורה קרובה לכך], ובהחלט אפשר לשלבו אם הדברים שנביא להלן, על שאר ההערות עמדו בכך המפרשים, ואני ירחיב ויסדר את הדברים.

אכן  נאמר במדרש (שמות רבה פרשה יג רמז ד) שיש ענין מיוחד במכת ארבה לקיים 'ולמען תספר באזני בנך', וכפי שנאמר יואל לגבי מכת הארבה שהגיע בזמנו (יואל א) 'עליה לבניכם ספרו', וביאר בדעת זקנים מבעלי התוספות (שמות י ד) שארבה הוא סוג של דבר שעליה מספרים לדורות הבאים, וכפי שמצינו שגם יואל אמר על המכה שהגיע בזמנו שעתידים אתם לספר כך לבניכם.

במפרשים הובאו מספר סיבות מדוע דוקא הארבה גורם לסיפור:

המהר"ל מפראג (גור אריה שמות י ד) והכלי יקר (שם) ביארו שבמכת ברד נעשה נס מיוחד שהחיטה והכוסמת לא נוכתה כדי שיהיה לארבה מה לאכול, וניכר במכה זו שמטרת המכה אינה להעניש את מצרים, משום שאז אין צורך לחלק את המכה לשתי מכות, אלא שעם ישראל יקיימו את מצות ההגדה בליל הסדר [ומכה זו מוכיחה שמטרת כל המכות היתה כדי שאנחנו נקיים את מצות ההגדה].
ועוד ביאר המהר"ל שמכות שלא קורה לעולם כגון דם צפרדע וכדומה אין מה שיזכיר את המכה ויגרום שיספרו עליה, מצד שני ברד שהוא דבר המופיע כל שנה, אך לא באותה עוצמה אין בה חידוש מיוחד שיספרו שוב את המכה. אולם ארבה שהוא דבר שאינו מופיע כל שנה אך מופיע לעיתים הוא סיבה שיספרו על כך.
סיבה נוספת ביאר המהר"ל כי הארבה הוא דבר שתמיד מפחדים שמא הוא יבא ויגרום לחרפת רעב, ולכן תמיד מספרים על ביאתו בעבר במכה.
הכלי יקר הוסיף עוד שלאחר שהיתה הבטחה שהארבה לא יחזור למצרים עד ימינו מין זה אינו נכנס לגבול מצרים והוא מעורר התפעלות שהארבה נעצר בדיוק בגבול והוא גורם לנו לספר על כך.
בפירוש הרד"ל (על המדרש רבה אות ט) נאמר, שבזמנם היו הקטנים רגילים לשחק בחגבים, כפי שמובא במשנה (שבת צ:) ובגמרא שם, שדרכם של קטנים היה לשחק עם חגבים, והיו מצניעים חגבים לקטנים לשחק בו. וצורת הסיפור לילדים להחדיר את המסר צריכה להיות עם משחקיו וצעצועיו, שהוא נהנה להשתעשע עמהם. ולכן נקבע הסיפור לקטנים דוקא על מכת ארבה.
בספרי החסידות (פרי צדיק פרשת בא ד"ה והנה במכת ברד; פרי צדיק שמות לחמישה עשר בשבט ד"ה ואיתא מהראיז"ל; פרי צדיק ויקרא לחג הפסח אות ג; פרי צדיק ויקרא קונטרס עמלה של תורה ד"ה וביציאת; פרי צדיק פרשת תבוא אות ו; שם משמואל פרשת בא ד"ה וכשנדקדק) הרחיבו לבאר את השינוי בין המכות בפרשת וארא למכות בפרשת בא, הללו נועדו להכות את מצרים, והללו נועדו לגאול את ישראל ולבצע בליבם פנימה שינוי.

לסיכום:

אכן מצינו סיבות שונות מדוע דוקא מכת ארבה היא סיבה לסיפור.
חלק מהפירושם מתייחסים לסוג החיה-תופעת הארבה, וחלקם מתייחסים לפרטים שונים שאירעו במכה.
יש בכך רעיון יפה שזה קשור למספר 8 אך לא מצאתי התייחסות מפורשת ומכל מלמדי השכלתי.
לחלק מהמפרשים נראה שמכת ארבה מוכיחה שכל המכות תכליתם לספר זאת לדורות.

לחלק מהמפרשים נראה שהמכות בפרשת בא הם כבר לאחר העונש למצרים ובאו למטרה חדשה להעמיד את סיפור הגאולה וסיפור קרבן פסח לדורות. ארבה מכה שנועדה למצות הגדה, חושך כדי שיתקיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול – או כדי לקבור את בני שיראל שלא היו ראויים לגאולה, מכת בכורות היא כבר הגאולה עצמה, והמשך הפרשה הכוללת את מצות הפסח ומצוות ליל הסדר.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א