עריכת שינויים בשעון שבת ו'המשכת מצב קיים', האם מותרת בשבת?

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

התשובה לשאלתך התעכבה מעט, מאחר שמתוך הדברים אנו מבינים כי לא מדובר בשאלה מעשית בפועל, אלא יותר בשאלה תאורטית, בבחינת 'תורה היא וללמוד אני צריך', אשר למרות כל חשיבותה הרבה, אנו משועבדים במרבית זמננו להשיב ללא הרף על שאלות מעשיות, שאנו מוצפים בהן, הדורשות בד"כ תשובות דחופות ומידיות, ואתך הסליחה על האיחור.

ובאשר לשאלתך, האמת היא כי התשובה בשו"ת 'מעשה-חושב' שאותה ציינת אינה ברורה כל הצורך, הן מבחינת הבנה מדויקת של סוגי השעונים עליהם הוא דן שם והן מבחינת ניסוח הדברים, כך שגם המסקנות למעשה אינן מודגשות דיין.

אכן הצדק הוא עם הגר"מ יאדלר שליט"א, במה שהביא בספרו בשם ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, כי דעתו היתה שגם לאחר כיבוי שעון שבת, באמצעות גרימת המשך פעולתו, אסורה בשעונים המצויים כיום, שדרך פעולתם הוא ע"י לחיצת עוד זיזים (פינים) נוספים שיחזיקו את המעגל החשמלי סגור למשך זמן נוסף, שכן לדעתו פעולה זו נחשבת כמעשה גמור ולא כגרמא, גם אם התוצאה שלה הנראית לעין היא המשכת המצב הקיים.

וזאת בשל שני יסודות הלכתיים שחידש: א) לחיצת הזיז פנימה, על-מנת שבבוא הזמן ימשיך להחזיק את המעגל החשמלי סגור, נחשבת כשליחת חץ, שדינה כמעשה גמור מדין 'אשו משום חיציו', כפי שגם כתב בתשובה אותה ציינת משו"ת 'מעשה-חושב' (ח"א, סי' ל, אות ג), ועל יסוד מה שהרחיב הרבה בספרו 'מעשה וגרמא בהלכה' (ח"ב, פרקים ג-ד). ב) גם המשכת מצב קיים באמצעות פעולה אקטיבית (ולא באמצעות פעולה פסיבית כדוגמת מניעת המניעה) נחשבת כמעשה גמור המתייחס לממשיך הפעולה.

בנוגע לשיעור אותו שמעת לדבריך בשעתו מפיו של יבלח"ט בנו ראש המכון בהווה הגרא"מ הלפרין שליט"א, שאלנו אותו על כך, והוא השיב כי מן הסתם הכוונה לשיעור בנוגע ליסוד השני שהזכרנו לעיל, וגם נעתר למסור בקצרה את יסודות הדברים כדלהלן:

המושג שהתקבע כיום בשם 'המשכת מצב קיים' הוא אינו מושג הלכתי כלל, ואין לו לכשעצמו שום מקור, ולו  קלוש ביותר, לא בש"ס ולא בדברי הראשונים והפוסקים אשר מפיהם אנו חיים. לא כאן המקום להזכיר מפי מי נתחדש מושג זה ולאיזה צורך, אך האמת יורה דרכו, כי עצם המושג 'המשכת מצב קיים' אינו אומר כלום, אלא שיש תמיד לבחון כל פעולה בשתי הגדרות הלכתיות: האחת של 'מלאכה' והשניה של 'מעשה'. שכן על-מנת לקבוע על פעולה בשבת אם היא אסורה או לא, עלינו לקבוע תחילה אם יש עליה שם מלאכת שבת מדאורייתא (אחת מל"ט מלאכות או תולדותיה) או דרבנן (איסורי שבות), וכן האם פעולה זו נחשבת כ'מעשה' ומתייחסת לעושיה, או שדינה כ'גרמא' (שמותרת במקרים מסוימים דווקא) ולעיתים למטה מכך.

לכשנעיין נמצא, כי ישנן שלושה סוגי פעולות שניתן להגדירן כ'המשכת מצב קיים': 1) פעולה שיש בה מעשה ויש בה מלאכה, והיא אסורה בתכלית אף שרק ממשיכים על-ידה מצב קיים. 2) פעולה שיש בה מעשה ואין בה מלאכה, ורק משום כך היא מותרת. 3) פעולה שיש בה מלאכה ואין בה מעשה, ורק משום כך היא מותרת.

הדוגמאות בקצרה לשלושת הסוגים הללו, מבלי להיכנס כמובן במסגרת זו לכל פרטי הסוגיות ועומקן, הן כדלהלן :

• א. פעולת המשכת מצב קיים שיש בה מעשה ויש בה מלאכה – "הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר" (ביצה כב. ועפ"י דברי הרא"ש שם פ"ב סוס"י יז, וכ"ה בדברי הרמב"ם בפי"ב מהל' שבת סוה"ב, ועי' גם בשו"ע הרב סי' רעז סעיפים ב-ג ובמ"ב שם סק"ו וסק"ז), ומכאן יש להקיש לכל פעולה שיש עליה שם 'מלאכה', שאם היא נעשית ע"י 'מעשה' המתייחס לאדם, היא אסורה גם היא רק ממשיכה מצב קיים.
• ב. פעולת המשכת מצב שיש בה מעשה ואין בה מלאכה – "קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה לא שתעלה אלא שלא תוסיף" (מתני' שבת קנא:), "ישב הראשון על הפתח ומילאהו ובא השני וישב בצידו, אע"פ שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור" (מתני' שם קו: אמנם עי' בשו"ת אבנ"ז חאו"ח סי' קצג, שדן אם ההיתר בזה הוא משום חסרון 'מלאכה' של מלאכת צידה או משום חסרון 'מעשה').
• ג. פעולת המשכת מצב שיש בה מלאכה ואין בה מעשה – "נר שמונח אחורי הדלת… אבל לנעול הדלת כנגדו מותר" (שו"ע ורמ"א או"ח סי' רעז ס"א, עפ"י פירש"י במס' שבת קכ: ועי' בשו"ע הרב שם ס"א ובמ"ב שם סק"ב וסקי"א), שגדר הדברים הוא שבאופן זה שהוא רק מונע מן המפריע למנוע את המשך המלאכה אין כאן מעשה כלל, ואין זה אפי' בגדר גרמא, שאין הפעולה מתייחסת אליו כלל, והיא מותרת לכתחילה. אשר מכח זה היה פשוט לכל הפוסקים שפתיחת דלת של מקרר בשעה שהמדחס פועל אין בה שום סרך איסור כלל, למרות שמשפיעים בכך בעקיפין על המשך זמן פעולתו. וכבר נתבאר מזה קצת בחוברת 'על משמר השבת' (בהוצאת המכון, מנ"א תשע"ה) עמודים 8-9 בהערה 1.

למרות שיסודות הדברים הם עמוקים ומסועפים, וכמובן שיש מקום להרחיב עוד הרבה בכל הנושאים שהוזכרו כאן, נסתפק בכך מקוצר השעה ועומס העבודה המוטל עלינו, ותן לחכם ויחכם עוד.

בברכה מרובה