ספרים חיצוניים

שאלה

שלום אני בחורה חרדית שלומדת בסמינר אך הייתי נוהגת לקרוא ספרים לועזיים ותכנים חילוניים, כעת ברוך השם אני עובדת על עצמי ואני פחות נחשפת, אבל עד אז הספקתי לחשוף את החברה שלי לספרים האלה ולמרבה הצער נראה שהיא נמשכת לכך. אני רוצה לציין שהיא התחילה לקרוא את הספרים האלה מעצמה, אבל אני חושבת שאני סייעתי לה בזאת משום שהיא הרגישה בנוח עם זה בגללי ואני גם הראיתי לה  חנות ספרים שאפשר לרכוש בה בזול והיא הולכת אליה.איך אני יכולה לתקן את זה ? חוץ מכמובן להתפלל להשם שיעזור לה להתרחק מזה,אבל האם חזרה בתשובה – הווידוי, חרטה, הפסקה וקבלה לעתיד, מכפרים לי ?
אני מפחדת שהחברה שלי תמשיך להיחשף לתכנים האלה ותצא לתרבות רעה, האם זה יהיה בגללי ? בגלל שאני עזרתי לה ? אני מנסה להגיד לה להפסיק לקרוא ומעודדת אותה לקרוא דברים כשרים אבל אני לא יודעת באמת באיזה מקום היא נמצאת

השאלה הזאת מאוד דחופה לי משום שבאחד השיעורים בסמינר סיפרו לנו על מקרה של דיבוק או משהו דומה, והנשמה (רוח הרפאים) סיפרה לאותו רב שהסיבה שהיא משוטטת וסובלת היא משום שבחייה הקודמים היא חיה בתקופתו של ירמיהו הנביא, ובזמן שהוא הוכיח את העם, אותה רוח היתה האדם הראשון שזרק עליו אבן ואז בעקבותיו כל השאר גם זרקו. הנשמה הסבירה שמשום שהוא היה הראשון והוא גרם לכל העם להשליך אבנים גם כן, הוא נושא באחריות על כך שהעם לא הקשיב לירמיהו, וממילא גם על חורבן הבית ועל כל הסבל שעם ישראל סבל במהלך השנים. ולכן נגזר עליו להתקיים בעולם הזה כרוח ולא להמשיך הלאה

אז מה זה אומר עליי, אם חס וחלילה והחברה שלי תתרחק מהיהדות זה אומר שכל מה שהיא תעשה עליי ? אם אני אעשה תשובה אמיתית האם זה יועיל לי ?
ואם לא, מה כן ?

תשובה

שלום וברכה

הספרות החילונית היא ארסית, והכוונה שמונח בו משפט לכאורה תמים ארסי שמחלחל לתוכנו ואנחנו לא מרגישים כיצד הארס מחלחל וחודר פנימה, וכשהוא פוגע לעיתים כבר מאוחר ואין לנו איך להתגונן, או ליתר דיוק אנחנו צריכים הרבה יותר כוחות הנפש להאבק ולהתגונן, כי תמיד אפשר.

ברוך השם את מצליחה להתנתק מהדברים הללו, והתפללתי עליך שתצליחי בדרכך, והדרך הכי טובה היא לקרוא ספרי מוסר וחיזוק שעושים אותה פעולה רק הפוך מחדירים לנו אהבת השם וכחות הנפש להחלם ולהאבק בניסיונות החיים.

לגבי החברה צריך תמיד מאד להזהר לא לקרר לאחרים את ההרגשה שדבר מסוים אינו ראוי גם אם אנחנו נכשלים בכך, ואכן יש לנו אחריות על מה שאנחנו גורמים. וזה נקרא חילול השם.

אולם אסור להתייאש מצד אחד עשית מצוין שדיברת עם החברה, חכמים כתבו שמי שנכשל בחילול השם יעסוק בקידוש השם, שהוא לקרב אחרים ולרומם אצלם את המצוות וההנהגות הראויות, ובכך יהיה לו סייעתא דשמיא שלא יצא מכשול מתחת ידו, וגם אם הוא גרם לאחרים לחטא הם יחזרו בזכות מעשיו בתשובה.

תזכרי שאמנם באמת אילו יכלנו למחוק את הדברים היה עדיף, אך תמיד יש תשובה, וכאשר את חוזרת בתשובה, ומשתדלת לתקן, בעזרת השם תזכי שיהיה לך סייעתא דשמיא שהדבר יתוקן, שלא כמו אותו זורק אבן שלא השכיל לשוב בתשובה בחייו, וההמשך ידוע.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א