זמני היום לצורך תחנון וערבית

שלום וברכה

קודם כל אסביר לך בקצרה מה זה שעות זמניות, ניתן לחלק את היום ל24 שעות קבועות, וניתן לחלק את היום מנץ החמה עד לשקיעת החמה ל12 שעות שוות. [לדעה אחרת מעלות השחר עד צאת הכוכבים]. כך שבחורף שהיום קצר ולמשל הוא בן 8 שעות גם כל שעה קצרה יותר [8שעות לחלק ל12 שעות יוצא שכל שעה זמנית היא 40 דקות בלבד. וכל דקה זמנית היא 40 שניות בלבד], ואילו בקיץ כל שעה ארוכה יותר. [יתכן שהם גם עשו חישוב לפי מעלות שזה דומה לזמניות אך קצת יותר מורכב, ומחשבים לפי חישוב כמה מעלות השמש רחוקה מהארץ ביחס למעלות שהשמש רחוקה מהארץ בימי ניסן ותשרי 13.5 דקות לאחר השקיעה]. וזה כנראה מה שנעשה בלוח של המועצה הדתית בהרצליה.

אך אתה בהחלט צודק בזמן שאפשר להתפלל מעריב לכל הדעות אין לומר תחנון.

לגבי דעתו של הגר"ע יוסף בתחנון אכן השמועה נכונה, ואני מצטט מילקוט יוסף (קצוש"ע אורח חיים סימן קלא – מהלכות נפילת אפים אות יט): "אין אומרים וידוי וי"ג מדות ונפילת אפים בלילה. ומכל מקום רשאים לאומרן במנחה אף אחר שקיעת החמה, בתוך י"ג דקות וחצי מזמן השקיעה (בשעות זמניות), שהוא זמן בין השמשות. [אך אם הצבור אינו רוצה לומר וידוי, אין לעשות מחלוקת]. ואם המשיכו בתפלת מנחה עד הלילה, יש אומרים שאין לומר קדיש תתקבל בלילה. ויש אומרים שמותר לומר קדיש זה גם אחר צאת הכוכבים. וכן עיקר לדינא. ועל כל פנים לכתחלה יזהרו שלא יבואו לידי כך. [שארית יוסף חלק ג' עמוד רל. ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קלא הערה יט עמוד תיא]".

אך הכוונה לסיים את כל התחנון בתוך הזמן של 13.5 דקות זמניות, ואם אין זמן שיגידו רק מה שמספיקים עד 13.5 דקות זמניות.

יש בין בחישוב הזמנים ובין באמירת תחנון לאחר השקיעה שיטות רבות, ואי אפשר לומר שיש הלכה פסוקה, וכאשר מתקבצים אנשים רבים כל אחד יביא הוראות מהרב שלו, אך כפי שכתב בילקוט יוסף ראוי שלא יהיה מחלוקת וזה הדבר החשוב ביותר. ומי שמפחד לומר תחנון בלילה [כיון שזה יכול חלילה לגרום חס ושלום לדינים] יכול פשוט להמנע מלומר גם אם הציבור אומר.

לאנשים עובדים בשיא החורף אכן יש קושי, אך לפחות בימים שאין קושי כדאי לארגן מנחה מעט יותר מוקדם וכך הכל יהיה לכתחילה לכל הדעות.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א