האם מותר לקנות ספר תורה מהמעשרות

שלום וברכה

הראוי הוא לתת את המעשרות לעניים, ולא לצרכי מצוה, ומי שנהג כן עד היום חייב מעיקר הדין לעשות כך.

אך מי שנותן חומש ההפרש בין המעשר לחומש אפשר לתת לצורך קיום מצות.

ההוראות שקיבלתי מרבותי הם שיש בכך 3 דרגות:

א.    הכותב ספר תורה לעצמו לקיים את המצוה, ומשאירו בביתו, או שמשאילו או תורמו למקום לע"נ קרוביו, אך המקום אינו זקוק לספר נוסף, בין אם מוכנים לקרוא בספר תקופה, ובודאי אם לא יקראו בספר אלא לעיתים רחוקות. יש בכך קיום מצות כתיבת ספר תורה, וכן עילוי נשמה לקרוביו בפרט אם יקראו מעט בספר, אך אינו נחשב שדאג לצרכי הציבור, ובוודאי אין כאן נתינה לעניים. ואין היתר לקחת לכך ממעשר כספים.

ב.     הכותב ספר תורה לבית כנסת שצריך באמת ספר תורה, אך בני הקהילה אמידים ויכולים לארגן מגבית לשם כך. במקרה כזה זה נחשב צרכי מצוה, אך עדיף להפנות את המעשר לעניים. ובכל מקרה אין לתת יותר משליש מהמעשר לענין זה.

ג.      הכותב ספר תורה לבית כנסת שצריך מאד ספר תורה, ואנשי הקהילה עניים, ובפרט כשהקהילה אברכים, הדבר נחשב שהוא נותן לעניים צורך שאין להם. במקרה זה אפשר לתת ממעשר כספים, אך גם כאן ראוי שלא לתת יותר משליש, אלא אם מדובר בתקופה קצרה יחסית שהוא מקדיש לכך את המעשרות שלו.

באופן שמותר ההיתר הוא גם כשהוא רק משאיל ולא תורם, כל שדעתו להשאיל את זה תמיד, וההשאלה היא רק כדי שיקיים את המצוה שיש לו ספר תורה, וכן שכל קריאה בספר יהיה לזכותו שמקיים את הפסוק הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד.

כמובן בית כנסת שצריך ספר תורה הוא דבר משתנה, יש מקומות שאין כלל ספר, ובכל פעם צריך להשיג מגמ"ח לתקופה, או שבדיעבד קוראים מספר שרמתו לא הולמת את רמת ההידור של הקהילה. יש מקומות שצריכים ספר שני או שלישי לשבתות שמוציאים שני ספרים, יש מקומות שרוצות ספר מעט יותר מהודר. יש מקומות שיש מספר בתים ויש טרחה מרובה, וקושי רב להחזיק ספר אחד שיעבור בין כל המניינים. לתת ממעשר כספים כדאי רק כשהצורך הוא באמת נצרך, ולא לרווחא דמילתא. ואי אפשר לתת בזה כללים מדויקים.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א