הלכות ברכת האילנות
א. ברכת האילנות מברכים לאו דוקא בחודש ניסן, אלא כל שרואה הלבלוב בפעם הראשונה (מ"ב סי' רכו ס"ק א) ולכתחילה יברך בחודש ניסן (דברי שי"ח גליון 111 מהגר"ח קניבסקי ע"פ ברכ"י, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי דע"פ קבלה יש לברך בניסן) ואם לא בירך בניסן, יכול לברך גם אחר ניסן כל עוד שלא גדלו הפירות (פוסקים ע"פ ערוה"ש ועוד)
ב. אפשר לברך ברכה זו אפי' אחר שנפל הפרח, עד שגדלו הפירות כל צרכן שיכול לברך עליהם שהחיינו. אבל אם כבר גדלו הפירות כל צרכן עד שיכול לברך עליהם שהחיינו, שוב אינו יכול לברך (מ"ב רכו ד)
ג. אם יש כבר באילן פירות שגדלו כל צרכן, אבל עדיין יש לבלוב ופרחים באותו אילן, שפיר יכול לברך על אילן זו (הערת הגר"ח קניבסקי על ספר מעשה חמד)
ד. אם לא בירך פעם ראשונה אפשר לברך אח"כ, ואינו כמו שאר ברכות הראיה (מ"ב שם ס"ק ה ועי' ביאוה"ל סי' ריח)
ה. זריזים מקדימים למצות לברך ברכה זו כבר בר"ח ניסן (דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי)
ו. נוסח הברכה הוא כמבואר בגמ' "שלא חיסר בעולמו כלום". ויש סידורים [אשכנז] ששינו את הנוסח ל"שלא חיסר בעולמו דבר". וברוב סידורים [ספרד, ספרדים] כתוב כהגמ', ואין לשנות (דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי)
ז. ברכה זו הוא על אילנות דוקא, ולא על ירקות וזרעוני גינה (פמ"ג בא"א, ערוך השולחן) ויש מדייקים מהרמב"ם שברכה זו הוא גם על זרעוני גינה (הערת הגר"ח קניבסקי על ס' מעשה חמד. עי' רמב"ם שכפל את דבריו וכ' "היוצא לשדות או לגינות וראה אילנות פורחות וניצנים עולים")
ח. מברכים רק פעם אחת בשנה (שו"ע סי' רכו) ואפי' אם ראה פרחים גדולים יותר מן הראשונים, לא יברך שוב (מ"ב ס"קג)
ט. אילן שמתחדש ומוציא פירות ב' פעמים בשנה, י"א שמברך פעמיים בשנה (מעשה חמד בשם פתח הדביר עמ' פח) וי"א שלא יברך אלא פעם אחת (שו"ת הגר"ח קניבסקי שם, ושם בסי' י' בשם הגר"נ קרליץ)
י. אף שמברכים רק פעם אחת בשנה, גם אם בירך שנה שעברה באייר, שפיר יכול לברך בניסן שנה שאח"כ, ואין צריך שיהי' הפסקה של י"ב חודש [ואינו דומה לברכת הראייה שהוא פעם בל' יום] (מעשה חמד)
יא. י"א שאם בירך בניסן, לא יברך שנה שאח"כ באדר, כיון שהוא בתוך אותו שנה שהתחיל בניסן (בית היוצר ח"א סי' יג) וי"א ששפיר יכול לברך באדר (מעשה חמד)
יב. אף שהשקדים ממהרים להפריח בחודש שבט [עי' רש"י במדבר י"ז כג], י"א שאין לברך בחודש שבט, דאזלינן בתר רוב אילנות (שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' כח) וי"א שגם בשבט הוי זמן הברכה (הערת הגר"ח קניבסקי בס' מעשה חמד) אמנם אם בירך בשבט, לכו"ע יצא בדיעבד ולא יברך שוב בניסן (מעשה חמד)
יג. מעיקר הדין מברכים אפי' בשבת. ויש אומרים לא לברך בשבת, שמא יטלטל או יתלוש בשבת (כף החיים סק"ד. ומובאמנהג אלכסנדריא, שאחר הברכה היו לוקחים פרח מן האילן ומברכים בורא עצי בשמים) וי"א שיכול לברך בשבת (הגר"ח קניבסקי, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי. ועי"ש שאדרבה בשבת צריך להשלים מאה ברכות, וכן נהג בעל האדר"ת לברך בשבת כדי להשלים מאה ברכות) וי"א שודאי יברך בשבת, אבל עכ"פ לא יצא לפרדס וכדומה כדי לברך, כשם שנהגו לא לצאת לתשליך בשבת, שמא יטלטל את הסידור (תשובת הגר"מ שטרנבוך במעשה חמד)
יד. יש שרוצים לאסור לברך בשבת בשדה או בכרם שהוא הבעלים, מהדין שבשו"ע [סי' שו סי' א] שאסור לסייר נכסיו בשבת. אמנם פשטו שמותר, שהרי כ' המג"א שלא אסרו אלא באופן דמינכרא, כגון שצריכה חרישה או קצירה, אבל בזמן ההפרחה א"צ לכלום (מעשה חמד)
טו. אף להשיטות שאין מברכים בשבת, יש מקילים לכו"ע לברך בזמן תוספת שבת (מעשה חמד) וי"א דלהשיטות שאוסרים בשבת שמא יתלוש, גם בזמן תוספת שבת אסור (הערת הגר"ח קניבסקי שם)
טז. י"א שלא יברך בלילה (שו"ת הר צבי ח"א סי' קיח) וי"א שאפשר לברך גם בלילה (שו"ת ציץ אליעזר חלק יב) ומה שכ' הגמ' "יומי ניסן" לאו דוקא יום (מעשה חמד)
יז. מעיקר הדין אפשר לברך על אילן אחד. וי"א שלכתחילה יברך על שני אילנות (ברכ"י ודע"ת ע"פ הסוד, דברי שי"ח שם מהגר"ח קניבסקי ע"פ לשון הגמ' "וחזא אילני", הערת הגר"ח קניבסקי על ס' מעשה חמד) ואפי' מסוג אחד (כה"ח) וי"א שא"צ להחמיר בזה, כי יש לחוש לביטול הברכה לגמרי (דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי ע"פ הפוסקים)
יח. י"א שאין לברך על אילן כלאים או אילן מורכב, אע"פ שמותר באכילה, כיון שנעבדה בו איסור (מנח"י ח"ג סי' כה, מועדים וזמנים ח"ו סי' ס) וי"א ששפיר יכול לברך עליהם (הערת הגר"ח קניבסקי בס' מעשה חמד, ע"פ דעת המ"ב שאפשר לברך על ממזר. וכ"כ הגר"ש דבליצקי)
יט. אילן שהוא כלאים מן התורה [כגון סמוך לכרם], ואסור בהנאה, לכו"ע אין לברך עליו, והרי הוא כערלה דלהלן (קונטרס להגר"ש דבליצקי)
כ. אין לברך על פירות ערלה (הגה' רע"א סי' רכו, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי, וכן נוטה הגר"ח קניבסקי) וגם על הלבלוב של עץ ערלה אין לברך (הערת הגר"ח קניבסקי בס' מעשה חמד בדעת רע"א) ועל ספק ערלה בחו"ל יכול לברך (שם ברע"א) ובא"י גם על ספק ערלה לא יברך (מעשה חמד ע"פ רע"א)
כא. אין לברך על אילן של ע"ז כיון שהוא אסור בראייה (מעשה חמד בשם הגר"ח קניבסקי ע"פ רמב"ם ע"ז פ"ב ה"ב)
כב. גם נשים מברכות ברכה זו (הגר"ח קניבסקי שם, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי)
כג. יש ליזהר על נקיות המקום כגון אשפה וריח רע (עי' שו"ע סי' עט)
כד. אילנות שלא מספיקים להוציא פירות, כיון שהציפורים אוכלים את הפרחים מיד כשיוצאים, אעפ"כ יכולים לברך על אילנות אלו, כיון דיכול להגן על האילן עם רשת וכדומה, וא"כ ראויים לברכה (שמעתי מהגר"ח קניבסקי שליט"א)
כה. אין לברך על אילני סרק (מ"ב רכו ב) ואם טעה ובירך על אילן סרק, י"א שחוזר ומברך (הגר"ח קניבסקי שם) וי"א שאינו חוזר ומברך (שו"ת שבט הלוי ח"ו)
כו. יש כותבים בשם המקובלים, שיש ענין לברך מחוץ לעיר, כלשון הגמ' "היוצא בימי ניסן". אמנם כ' הגר"ח קניבסקי "לא ראיתי נוהגין לצאת". וכ"ה בהערת הגר"ח קניבסקי על ס' מעשה חמד. וכ"כ בדיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי. ובפרט שיכול לבוא לידי ביטול הברכה אם יקפיד בזה (מעשה חמד)
כז. קטן שיגדיל באמצע ניסן, י"א שאינו צריך להמתין עד שיגדיל, אלא יכול לברך מיד (מעשה חמד בשם הגר"ח קניבסקי) וי"א שימתין כדי שיהא בר חיובא (שם בשם הגר"י שפירא)
כח. סומא מופקע מכל ברכת הראיה, ולכן אין לסומא לברך ברכה זו (הערת הגר"ח קניבסקי שם)
כט. בשנה מעוברת שפרחי האילנות מקדימים לבוא לפני חודש ניסן, אעפ"כ כדאי להמתין עד חודש ניסן אף שאינו לעיכובא, וא"צ לחשוש שלא ישאר הלבלוב עד חודש ניסן. וכן ראינו אצל החזו"א והסטייפלר, שתמיד בירכו בחודש ניסן (הגר"י כהן בשם הגראי"ל שטינמן, דברי שי"ח גליון 161 מהגר"ח קניבסקי. וכ"ה בשדי חמד בשם החיד"א)
ל. י"א שיכול לברך גם על ענף תלוש, כל עוד שלא נפל הפרח (מהרש"ם בדעת תורה) ויש מדייקים מהגמ' והפוסקים דיש לברך דוקא על אילן מחובר (מעשה חמד) אמנם אינו צריך לראות עיקר העץ, אלא אפי' אם רואים רק את הענף עם הפרח, שפיר יכול לברך עליו (הערת הגר"ח קניבסקי בס' מעשה חמד)
לא. י"א שפשוט שיכול לברך ברכת האילנות בין על עציץ נקוב בין על עציץ שאינו נקוב (הערת הגר"ח קניבסקי על ספר מעשה חמד) והוא עצה לזקן וחולה שאינם יכולים לצאת (הגר"נ קרליץ) [ועי' בנשמת אדם סי' קנא שדן גבי ד' מינים, ובכלל קנא דן גבי בורא פרי העץ. ובביכורי יעקב תקנא ל כ' דיד"ח בד' מינים. וכ"כ בקרן אורה במנחות גבי ד' מינים וגבי בורא פרי העץ. וכ"ה בשו"ת מהרי"ל דיסקין סי' כז]
לב. אילן שפירותיו ראויים רק לתבלין ולא לאכילה, אין לברך עליהם ברכה זו (מעשה חמד בשם הגר"ח קניבסקי)
לג. אסור לנטוע אילן על קברות ישראל (שו"ע יו"ד סי' שסח בש"ך) ולכן אין לברך על אילן שנמצא בבית קברות של ישראל במקום הקברות. אמנם על קברות עכו"ם יתכן שמותר וצ"ע (מעשה חמד מהגר"ח קניבסקי) [והנפק"מ הוא בבית הקברות עתיק שאין שם כבר מצבות, וגודל שם עצים מעל הקברים. אבל אם הם נטועים ליד הקברים מותר]
לד. אם אסר בנדר את פירות אילן שלו על כל העולם, יתכן שאין לברך עליו (שם מהגר"ח קניבסקי)
לה. י"א שמותר ליכנס לחצר חבירו בלי רשות כדי לברך ברכת האילנות, דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה (מעשה חמד) אמנם כ' שם הגר"ח קניבסקי בהערותיו [אות יח], דלא שייך כאן ניחא ליה וכו', כיון דאין חיוב לברך אלא למי שרואה, וא"כ לא יכנס לחצרו ולא יראה ולא יברך. ואף שבסופו של דבר נעשה מצוה ע"י ממונו, לא מצאנו שאף בזה אמרי' ניחא ליה וכו', דדוקא במידי דרמיא חיובא אגברא אמרי' הכי. ]ועי' דעת נוטה ח"ב עמ' רסד, דמותר לאשה לקחת לולב בלי רשות הבעלים כדי לקיים מצוה, דגם בזה אמרי' ניחא ליה וכו', ואע"פ שאשה אינה חייבת. ומביא שם בהערות שכ"כ באג"מ או"ח ח"ב סי' קו. ומביא שם משו"ת האלף לך שלמה אה"ע סי' פב דלא אמרי' ניחא ליה וכו' באשה שפטורה מציצית. וצ"ע]
לו. בענין להוציא סידור חבירו כדי לברך ברכת האילנות, כ' הגר"ח קניבסקי "יתכן דלמקום סמוך אין קפידא, ובפרט לשעה מועטת, וצ"ע להלכה" עכ"ל (הערת הגר"ח על ס' מעשה חמד)
לז. אונן לא יברך ברכה זו (שו"ע יו"ד שמא א) ואם בירך ברכתו לבטלה, ולא יענה אמן אחריו (מנחת שלמה סי' צא אות ה)
לח. מי שראה ציבור מברכים ברכת האילנות, ובירך עמהם בלי להסתכל על האילן, י"א שיתכן שא"צ לברך שוב, כיון דלא מוזכר בשו"ע שראיה מעכב (שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' נג אות ד) וטוב שישמע שוב מאחר לצאת ידי ספק (מעשה חמד)
לט. אין לברך ברכה זו כשרואה את האילן ע"י משקפת שמבוסס ע"י "מראות", דאינו נחשב ראייה [וכך הם רוב משקפות בזמנינו]. אבל אם המשקפת מבוסס ע"י זכוכית מגדלת, שפיר יכול לברך דרכו (מעשה חמד בשם הגר"י זילברשטיין. וכ"כ בספר שער העין בשם הגרי"ש אלישיב גבי ברכת הימים)
מ. יש ראשונים שסוברים, שאין לברך אלא על ראיה הראשונה. ואם ראה ולא בירך, שוב אינו יכול לברך (מעשה חמד בשם המרדכי והאשכול ועוד (וי"א שאין ראיה לזה מהראשונים)הערת הגר"ח קניבסקי שם, עי"ש טעמו (ויש אחרונים שסוברים דמברך דוקא על ראיה ראשונה כמו כל ברכת הראיה (חיי אדם, קיצור שו"ע, ועוד) ולהלכה פוסק המ"ב דאפשר לברך גם על ראיה שניה ושלישית (מ"ב רכו ה, ושעה"צ סק"ג)
מא. י"א שיש להימנע ככל האפשר מלראות הפריחה בזמן שאינו רוצה לברך [כגון בחודש אדר או בשבת], כדי לחוש להשיטות הנ"ל שאינו מברך אלא על ראיה הראשונה (מעשה חמד) וי"א דאין חייבים להחמיר ולהימנע (הערת הגר"ח קניבסקי שם)
מב. "ברוב עם הדרת מלך" (משלי יד כח) מכאן כתבו הפוסקים, שעדיף לעשות את המצוות בציבור וברוב עם (באר היטב תפט כ מהשל"ה גבי ספירת העומר, חיי אדם כלל סח סעי' יא, וכן הוא בסדר היום ויסוש"ה ומנח"י ח"ו סי' מה, וכן מובא מהחזו"א שהורה לספור בציבור לפני ק"ש ותפילה) אבל לא יפסיד תפילה בציבור בשביל מעלת ברוב עם (אחרונים)
מג. בשנה שיש גם ברכת החמה וברכת האילנות, יש להקדים ברכת החמה, כיון דברכת "עושה מעשה בראשית" תדיר יותר (הגר"ח קניבסקי ע"פ סוכה דף נו ששהחיינו תדיר מסוכה) ויש לדון במקום שצריך לעבור מקום הברכה על האילן כדי לברך על החמה, האם יש בזה איסור "אין מעבירין". [והרי כ' האחרונים דאין מעבירין חמור יותר מתדיר]. והגר"ח קניבסקי כ' גבי נידון הנ"ל "אין כאן מצוה אלא ברכה", משמע שאין איסור אין מעבירין, כיון דאינו מצוה אלא ברכה. וצ"ע. (וע"ע באריכות בספר מעשה חמד סי' כב)
(מתוך עלון מים חיים)